מדוע חוסר ידיעה או הרגשה בקדושה אינו מסביר חומרה פחותה באיסורי שבת ויום טוב?
הרבי מצביע על החומרה השווה של האיסורים הנידונים ושואל כיצד היא מובנת אם מניחים שבעם הארץ אין קדושת הזמן, או שיש בו רק שמץ ממנה. זהו נימוק נגד מדידת הקדושה רק לפי מדרגתו הרוחנית של האדם. הדיוק מתחזק מכך שלדעת כמה אחרונים מלאכה בשבת היא איסור גברא, ואף על פי כן אין כאן חילוק בין אדם לאדם.
ציטוט מהמקור«ועד״ז בההמשך ממוקצה איסור דרבנן - ג״ז לדעת כמה, הוא איסור גברא.»
- מחבר
- רבינו
- מקור
- הגהות הרבי — על התניא / עוד / לקוטי אמרים — לקו''א פרק מו, עמ׳ 9