מדוע התניא מביא שלושה פסוקים בביאור הקדושה הנפעלת על ידי המצוות?
הרבי מציע ששלושת הפסוקים מבטאים שלוש משמעויות שונות של קדושה. ״כי קדוש אני״ מציין את קודש העליון, ״ואבדיל״ מבטא הבדלה, ו״קדושים לאלקיכם״ מבטא קשר כשל אדם המקדש את אשתו. לכן כל פסוק מוסיף צד אחר בביאור.
ציטוט מהמקור«י״ל ג׳ הפסוקים: והייתם גו׳ כי קדוש אני )ל׳ קדושה קדש העליון( ואבדיל - ל׳ הבדלה, קדושים לאלקיכם - כאדם המקדש אשתו»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר
- מקור
- הגהות הרבי — על התניא / עוד / לקוטי אמרים — לקו''א פרק מו, עמ׳ 3