מדוע הקדמת ״נעשה״ ל״נשמע״ נחשבת לביטול הדומה למסירות נפש?
אין זו רק נכונות לבצע הוראות שיינתנו בעתיד, אלא קבלת הקב״ה למלך בכל מציאותו של האדם. לפי ההסבר, עבד שייך לאדונו גם בשעה שאינו ממלא ציווי מסוים. לכן קבלה זו נוגעת לעצם מציאותו של האדם, בדומה לביטול של מסירות נפש.
ציטוט מהמקור«ענין הקדמת נעשה לנשמע הוא לא רק לעשות כל מה שיצטווה, אלא שכל מציאותו הוא זה שהוא עבדו של המלך»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
- מקור
- מאמרים — רני ושמחי בת ציון גו', ה'תשכ"ז, עמ׳ 6
- פרשה
- נשא