אם אכילת מצה נצטוותה מראש, מדוע ההגדה מסבירה אותה בכך שהבצק לא הספיק להחמיץ?
הציווי המוקדם לאכול מצה אינו מסביר כשלעצמו מדוע הבצק לא החמיץ בדרך מרעמסס לסוכות, שהרי היה לכך די זמן. לפי ביאור המאמר, הגילוי של ה׳ בעצמו עורר ביטול גמור ומנע מההתלהבות הרוחנית להתפתח לגאווה. הבצק הגשמי שיקף בנס את המצב הפנימי הזה ולא החמיץ. מכיוון שהביטול היה שלם, לא נשאר בסיס להתפשטות מחודשת של הישות, ולכן השפעתו נמשכה זמן רב.
ציטוט מהמקור«מכיוון שהגילוי היה מאוד גדול – ה' יתברך בעצמו התגלה – אז הביטול היה בטול גמור ולכן החזיק הרבה זמן כי לא נשאר מה שיתפח.»
- מחבר
- אדמו"ר הזקן
- מקור
- המאמר השבועי — 02 תשפה / 03 ויקרא — תשפה-25א-ויקרא חוברת פסח מצה זו סידור עם דאח, עמ׳ 7
- פרשה
- ויקרא