האם המבול היה "תגובה אימפולסיבית" של הבורא לחטאי בני האדם?
הרמב"ם (הלכות תשובה ג, ב) מוסר: השמדת האנושות ההמונית במבול לא הייתה "תגובה אימפולסיבית" של הבורא לפשעים ולעוולות. המבול היה מימוש של חוק התורה: כשהרע באנושות עולה על זכויותיה, חוק התורה דורש את השמדתה המיידית. מצב כזה מתואר בסוף פרשת בראשית: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" (ו, ה); לכן השמיד ה' כמעט את כל האנושות על פי הדרישות האובייקטיביות של חוקי התורה. מכאן שתי בעיות מושגיות: האם העולם באמת מושחת כל כך שרק משפחת נח הייתה ראויה לחיים, ואנו כה חסרי רגישות שאיננו מסוגלים להעריך זאת? ואם חוקי התורה נצחיים ואינם ניתנים לביטול, כיצד להתייחס לשבועת ה' ה"מבטלת" את הסדר שהוא עצמו קבע? תשובת המאמר: חוק זה נצחי וממשיך לפעול – אם השכינה עוזבת את העולם, האנושות עלולה להיכחד; אך כל עוד השכינה עמנו, ה"בקבוק" של ה' אינו נפרד מ"הכלי" של נשמותינו.
ציטוט מהמקור«когда зло в человечестве превышает его заслуги, закон Торы требует его немедленного истребления»
- מחבר
- раввин Носон Вайс
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-183, עמ׳ 3