כיצד הרמב״ם מבחין בין הטעם לבחירת היום השביעי לבין הטעם למנוחת השבת?
הרמב״ם מסביר שמעשה בראשית מבאר את מעלתו המיוחדת של היום השביעי, שבו שבת הקב״ה ממלאכתו. יציאת מצרים מסבירה את מצוות המנוחה, המזכירה את חסד הבורא ששחרר את ישראל מעבודת כפייה ללא מנוחה. בטקסט מובאת גם קושיית הרמב״ן, שעצם השביתה אינה מבטאת באופן ניכר את זכר יציאת מצרים.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«וזהו שנאמר “על כן ברך ה’ את יום השבת ויקדשהו”, שמדגיש מדוע נבחרה השבת דוקא.»
- מחבר
- הרמב"ם; הרמב"ן
- מקור
- שיעור בפרשת השבוע — УРОК ПО НЕДЕЛЬНОЙ ГЛАВЕ Глава «Ваэтханан» №44 -5786-גיליון שלח לחמך - ואתחנן ה'תשפ''ו, עמ׳ 6
- פרשה
- ואתחנן