אם אברהם קיים את כל התורה לפני שניתנה, מדוע לא מל את עצמו לפני שנצטווה?
הריב״א מסביר שמילה נעשית פעם אחת, ואברהם רצה לזכות במעלת המצווה ועושה. ביאור נוסף הוא שלפני הציווי עדיין לא היה שם וגדר ערלה, ולכן חיתוכה אז לא היה בגדר מילה והיה מונע את קיום המצווה בשלמות לאחר מכן. במאמר מוצע גם שקיום המצוות שטרם נצטווה בהן היה אצל אברהם חומרא מרצונו, שאינה יכולה לדחות את האיסור המחייב לשפוך את דמו. רק הציווי המפורש על המילה התיר את המעשה. לכן ההימנעות ממילה לפני הציווי הייתה בעצמה חלק משמירת התורה כולה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«כי בנדו"ד קיום התורה הוא דוקא בביטול המילה.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
- מקור
- לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת - תולדות, עמ׳ 13
- פרשה
- תולדות