האם אפשר לצאת ידי חובת ההודאה על הצלה בעניית ״אמן״ לברכת אדם אחר?
בסיפור על החלמת רב יהודה, החכמים שבאו לבקרו הודו לה׳ על הצלתו. בחדר היו עשרה אנשים, ורב יהודה ענה ״אמן״ ולכן ראה את חובתו כמקויימת. התלמוד מסביר שבמקרה זה העונה ״אמן״ נחשב כאילו בירך בעצמו.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«А тот, кто ответил «амен», как будто бы сам произнес благословение…»
- מחבר
- рав Иегуда
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро глава Ки-Тиса, עמ׳ 19
- פרשה
- כי תשא