למה פרשת המועדים שבסוף פרשת ראה מתמקדת בשלושת הרגלים ומדגישה את השמחה?
הרמב״ן מסביר שהפרשה מתמקדת בעלייה למקום אשר יבחר ה׳ ובחגיגה מתוך שמחה והודיה על הטובה שגמל עמנו. לכן אין כאן פירוט של כל המועדים, איסורי המלאכה וקרבנות הרגל. ההודיה כלולה בשמחה עצמה: כאשר אדם שמח בטובה שקיבל ובחלקו, שמחתו מבטאת הודיה לה׳.
ציטוט מהמקור«ההודיה נכרכת ונכללת בשמחה.»
- מחבר
- הרמב"ן
- מקור
- הדרי קודש — הדרי קודש, עמ׳ 1