מדוע ״ולא יהיה כקרח וכעדתו״ אינו נחשב כאן לאזהרה נפרדת על מחלוקת?
הרמב״ם מסביר שהחלת הפסוק על המחזיק במחלוקת היא על דרך הדרש. את עיקר משמעותו הוא מפרש כהודעה על עונשו העתידי של המערער על הכהונה: עונשו יהיה שונה מעונש קורח וקשור לצרעת. לכן הפסוק אינו משמש כאן אזהרה עצמאית במניין המצוות.
ציטוט מהמקור«הנה הוא שלילה לא אזהרה»
- מחבר
- רמב"ם
- מקור
- חתת פלוס — חתת פלוס, עמ׳ 26