כיצד הסביר התכשיטן מדנציג את יכולתו לשמור את עיניו בעבודתו?
בסיפור שמסר רבי יואל אשכנזי הסביר התכשיטן שבכל ערב הוא מתפלל מעומק הלב להישמר מן החטא, ובחנות הוא עוסק רק בעניינים הנצרכים לעסק. הוא תיאר גם בקשה אישית קיצונית: שנשמתו לא תוחזר אליו בבוקר אם הוא עתיד להיכשל למחרת באיסור "ולא תתורו". את יקיצתו ראה כסימן שביכולתו לעמוד בניסיון; זהו תיאור הנהגתו האישית ולא הוראה הלכתית מנוסחת.
ציטוט מהמקור«כך מדי יום ביומו, ומדי ערב שופך אני את שיחי לפני קוני, בתפילות ותחינות מקרב לב ונפש,»
- מחבר
- מוהר"ר יואל אשכנזי
- מקור
- טיב הקהילה — טיב הקהילה — Vayikra 5784, עמ׳ 4
- פרשה
- ויקרא