מה בא במקום קרבן התמיד היום, ומה פירוש 'קרבן מכם'?
בגלות אין לנו לא מקדש ולא מזבח, והקרבנות הוחלפו בתפילה ובמאבק ביצר הרע. נאמר 'אדם כי יקריב מכם קרבן' — וכי אפשר לקחת קרבן מן האדם עצמו? כן: יהודי צריך להקריב את יצרו הרע, את נפשו הבהמית, וזה קשור להכרה בסיבת הגלות — 'מפני חטאינו גלינו מארצנו'. חיינו מורכבים מדאגות החולין, וטבע האדם עלול להסיט מן הדרך הנכונה, ולכן בתחילת כל יום, עוד לפני הכניסה לחיי החולין, יש להקריב 'קרבן תמיד': ההלכה קובעת שמיד כשאנו פוקחים את העיניים נאמר את התפילה הקצרה 'מודה אני' — 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה'. במילים אלה אנו מכירים במלכות ריבון העולם ובצורך לקיים את רצונו, והן משפיעות על כל היום ועל כל מעשי האדם.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«Это и есть наша «постоянная жертва» — несколько слов, оказывающих влияние на весь день»
- מחבר
- Любавичский Ребе (пересказ беседы)
- מקור
- עלייה — Восхождение — Vayikra 5785
- פרשה
- ויקרא