כשמקדימים את יום העצמאות כדי למנוע חילול שבת, האם גם המנהגים ההלכתיים הקשורים בו עוברים למועד החדש?
לפי ההסבר המובא בשם הרב מרדכי אליהו, יחד עם החגיגה עוברים גם הדינים וההיתרים הקשורים בה. מי שנוהג ביום העצמאות שלא לומר תחנון, לשמוע מוזיקה או לומר הלל בברכה, ממשיך במנהגו ביום שאליו הועברה החגיגה. המאמר מציין שיש דעות שונות בנוגע לאמירת הלל בברכה או בלעדיה; ההסבר על שינוי המועד אינו קובע מנהג אחיד לכולם.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«If you listen to music on Yom Ha’atzmaut, then enjoy it this year as well.»
- מחבר
- Rav Mordechai Eliyahu
- מקור
- טורה טידביטס — Torah-Tidbits-Parshat-Tazria-Metzora-Issue-1610, עמ׳ 6
- פרשה
- תזריע