מדוע טהרת מי הנדה וטומאתם נמנות כמצווה אחת או כשתי מצוות?
הרמב״ם כולל את טהרת המים ואת טומאתם במצווה אחת, הראב״ד סבור שיש למנותן בנפרד, והיראים כולל במצווה רק את הטהרה. המחבר מציע שלרמב״ם יש קשר מהותי בין הדברים: המים מטמאים דווקא משום שהם מיועדים לטהרה. עם זאת, הוא מעדיף הסבר פשוט יותר, שלפיו גם בלי קשר מהותי מדובר בדינים שונים של מצווה אחת ולא במצוות עצמאיות.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«כל דיני מי נדה, טומאתן וטהרתן, חלקי מצוה הן של מצוה אחת»
- מחבר
- רבי אשר וייס
- מקור
- דרכי תורה — דרכי תורה — Chukas 5785, עמ׳ 7
- פרשה
- חקת