מדוע נצטווה אברהם לצאת מארצו לאחר שכבר עזב את אור כשדים, ומה אפשר ללמוד מכך?
הרב אריה צבי פרומר מסביר שכל עוד שהה אברהם בחרן, הוא עדיין לא נעקר לגמרי מסביבתה הרוחנית של אור כשדים; העקירה הושלמה רק בכניסתו לארץ ישראל, שהיא ההפך הגמור ממנה. הוא קושר זאת לביאור במלאכת הוצאה בשבת, שלפיו העקירה מקבלת את משמעותה השלמה כשהחפץ מונח ברשות ההפוכה. בעבודת הנפש אין די בהפסקה זמנית של מעשה רע או בריחוק מהסביבה הקודמת. כדי להתנתק באמת צריך למלא את החיים בתוכן ההפוך: קדושה, תורה ומצוות.
ציטוט מהמקור«עזיבת הרע אינה מושלמת בעצם הריחוק הפיזי או בהפסקה זמנית של המעשה הלא רצוי.»
- מחבר
- הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב
- מקור
- בארה של תורה — בארה של תורה — Lech-Lecha 5787, עמ׳ 1
- פרשה
- לך-לך