מדוע בתלמוד הבבלי אומרים ״תא שמע״ ובזוהר אומרים ״תא חזי״?
רבנו יוסף חיים מסביר שחכמי בבל העבירו את לימודם בעל פה, ולכן נקטו לשון שמיעה, ואילו סודות התורה נכתבו בספרים מיוחדים ליחידי סגולה, ולכן התאימה להם לשון ראייה. הוא מוסיף שבחוץ לארץ הנהגת הבורא נסתרת בתוך סיבות טבעיות, ונדרשים נביא או חכם שיבארו אותה. בארץ ישראל ההשגחה גלויה לעין, ולכן הציווי לאברהם ״אל הארץ אשר אראך״ מבטא מעבר מהסתר לגילוי.
ציטוט מהמקור«ארץ ישראל עניינה הוא בחינת ראייה, ואילו חוץ לארץ עניינה בחינת שמיעה.»
- מחבר
- רבנו יוסף חיים
- מקור
- בארה של תורה — בארה של תורה — Lech-Lecha 5787, עמ׳ 1
- פרשה
- לך-לך