מדוע התורה מענישה על לשון הרע דווקא ב'צרעת'?
לתרגם 'צרעת' כ'לפרה' כמעט אינו נכון — לפי הסימפטומים והטיפול אין זו לֶפּרה; בשם עצמו טמון רמז ללשון הרע, שעליה שולח האדם אל מחוץ למחנה. לפי העיקרון 'מידה כנגד מידה' העונש משקף את מהות העבירה: הרכלן מכניס מריבות למשפחה ולקהילה וקורע את הקשרים בין בני אדם, ולכן עונשו — בידוד. עור המצורע דומה לעור הנחש, וחז"ל כינו את הנחש 'מצורע': הכול התחיל בלשונו הרעה של הנחש שסילף את דברי ה'; כשם שהנחש אינו נהנה מנשיכתו, כך המלשין אינו נהנה מדבריו אלא רק מביא מוות לעולם — 'לשון הרע הורגת שלושה: את מי שמדברים עליו, את המדבר ואת השומע'. וכשם שהנחש, שהלך זקוף, נידון לזחול, כך המלשין שרצה להציג את חברו כמאוס מתכסה בעצמו בנגעים ונשאר בבדידות.
ציטוט מהמקור«злой язык поражает сразу троих: не только того, о ком идет речь, но и злословящего и слушающего злые слова»
- מחבר
- Раввин Александр Фейгин
- מקור
- עלייה — Восхождение — Tazria - Metzora 5785
- פרשה
- מצורע