מה הקשר בין ״טוב מות״ לבין ״כותנות אור״ בתורתו של רבי מאיר?
המחבר קושר בין שני הביטויים באמצעות הביאור שקרבנו של אדם הראשון היה עולה שנשרפה כולה, לרבות העור, ולכן לא היה אפשר לעשות ממנה כותנות עור. לפי אותו מהלך, גם הקרבנות שלפני מתן תורה נשרפו כליל, והאכילה והשתייה של נדב, אביהו והזקנים מבטאות את שמחתם בראיית השכינה. לפי פירוש זה, מיתתם נבעה מעצם הראייה, שאינה מאפשרת להישאר בחיים. לכן המוות נקרא טוב, מפני שלאחריו אפשר לראות את השכינה. לפי הפירוש החלופי, המאפשר כותנות עור ואכילה ממש, המיתה נבעה מהסתכלות בלב גס, וממילא אין מכאן ראיה למעלת המוות.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«הרי שיש מעלה במוות שאז אפשר לראות פני ה'.»
- מחבר
- יעלת חן (בשם אביו)
- מקור
- פרדס לשולחן שבת — פרדס לשולחן שבת — pardas lashulchan hashabbos 144358 — Bereishis 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- בראשית