האם דיבור מכוון בתפילה ומילים שנאמרו בשגגה נידונים באותה דרך?
אדמו״ר הזקן מבדיל בין הפרה מכוונת מתוך זלזול לבין מילים שנאמרו בשכחה או בלי כוונה. למי שעבר במזיד ושב בתשובה הוא מורה לבקש משלושה אנשים התרת נידוי של מעלה; על מילים שנאמרו בשגגה אין צורך בהתרה כזאת.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«такому человеку вообще не надо просить освобождения [от наказания отлучения от общины].»
- מחבר
- Алтер Ребе
- מקור
- חת"ס — 5787#01-1065-Брейшит-Хитас
- פרשה
- בראשית