איזו משמעות מוצא המחבר בכך שרבי חנינא בן דוסא התפלל כשראשו בין ברכיו?
המחבר מפרש את התנוחה כרמז לצירוף ההפוך של שם הוי"ה, המורה על דין: הראש, שכנגד יו"ד, נמצא מתחת לגוף ולידיים. בתפילה מבקשים להפוך את הדין לרחמים. החזרת הראש למקומו מתוארת כפועל דמיון למטה שנועד לעורר שינוי מקביל למעלה.
ציטוט מהמקור«על הצירוף של דין ביקש שיתהפך לרחמים»
- מחבר
- ר' פנחס פרידמאן
- מקור
- שבילי פנחס — שבילי פנחס — Vayechi 5784, עמ׳ 4
- פרשה
- ויחי