מדוע הרמב״ם פוסק לברך עוד לפני נטילת ארבעת המינים?
הב״ח מסביר את שיטת הרמב״ם על פי דעות שלפיהן עצות התוספות אינן פותרות את הקושי. אם נטילת המינים בזה אחר זה מועילה, וכוונה שלא לצאת אינה מונעת את הקיום, דחיית נטילת האתרוג או הפיכתו וכוונה הפכית אינן מבטיחות ברכה לפני תחילת הקיום; גם הנענועים אינם מעכבים. לכן מברכים לפני הנטילה: לפי ביאור זה, סמיכת הברכה למצווה ככל האפשר היא דין לכתחילה, וכשאין אפשרות אחרת מברכים קודם ההגבהה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«וכשהוא נוטלם לצאת בהן מברך תחלה על נטילת לולב»
- מחבר
- ב״ח
- מקור
- מגדים של זהב — מגדים של זהב — sukkos megadim shel zahav yiddish 5787, עמ׳ 5