אם מצוות צריכות כוונה, מדוע לפני ברכת הלולב לא די פשוט שלא לכוון לצאת?
הערוך לנר מסביר שמי ששואל כיצד לקיים את המצווה ונוטל את ארבעת המינים לפי ההוראה, כבר פועל כדי לצאת ידי חובה. לכן אין זו הוראה מעשית לומר לו ליטול לשם המצווה ובו בזמן פשוט לא לכוון לצאת. כדי לדחות את הקיום עד לאחר הברכה, מורים לו לכוון במפורש שלא לצאת עדיין.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«הא כל כוונתו כשנוטל לולב הוא לצאת»
- מחבר
- ערוך לנר
- מקור
- מגדים של זהב — מגדים של זהב — sukkos megadim shel zahav yiddish 5787, עמ׳ 3