Об этом документе
5727-10 (3) ש"פ מסעי תשכ"ז-3
Выпуск: 5727-10 (3) ש"פ מסעי תשכ"ז-3. Темы: не определены автоматически. י"ד סיון ה'תשפ"ב ב 43 תשורה משמחת הנישואין של שמואל יוסף שמחה וחי' מושקא בעגון 44 י"ד סיון ה'תשפ"ב [לאחר ש"פ מסעי ,כ"ח תמוז ,תשכ"ז] מענה להמזכיר הרי"ל גראנער על מכתבו בקשר להמדובר בהתועדות ש"פ מסעי (מצילום כתי"ק): [ ]1במכתבו כתב: "בהמדובר בשיחות ש"ק ע"ד המאורעות באה"ק ת"ו – אם יש להוסיף עוד סניף שזהו נס דקדושה וכו' – מיוסד על דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שבכל סברא יש נפק"מ להלכה בפועל, בנדו"ד ,בנוגע לברכת הגומל וברכת הנסים ,שהרי כל אלו שהיו במצב של סכנה ,באיזה אופן שהוא ,אם שהיו בקרב או שהיו במקומם ונפלו פגזים וכיו"ב ולא התפוצצו ועי"ז ניצלו ונשארו בחיים ,ובכלל זה הרי רובם של אחב"י שי' הנמצאים באה"ק ת"ו ,הרי כל אלו חייבים בברכת הגומל לחייבים טובות וגם בברכת הנסים – כמבואר בשו"ע או"ח סי' רי"ח-רי"ט ובנ"כ שם. לפי"ז ,הרי אין מקום לספק שזהו נס דקדושה דמשום זה מברכים בשם ומלכות וכו'( .ובנוגע לחיוב ברכות הנ"ל – הרי אין נפק"מ באיזה אופן באה ההצלה ,היינו ,אם עי"ז שאפיקורס וכיו"ב האט אים ארויסגעכאפט מתחת כותל שנפל עליו או כיו"ב ,או שהמציל הי' חרדי ,וכן בכל כיו"ב, הרי מכיוון שניצול מהיפך החיים הרי חל עליו החיוב להודות לה' שהצילו ע"י איזה אופן שהקב"ה מצא לנכון). – דא"ג :היום פגשתי את ר' מרדכי זילברמן (גיסו של ר' אהרן קליין) וסיפר שחזר ז"ע מביקור באה"ק ובהיותו שם נכנס למנהיגי הנטורי קרתא (ר' דוד יונגרייז ,ר' אשר זעליג מרגליות ועוד) – וסיפר שכולם פה אחד שבלי שום ספק כלל שהי' נס למעלה מדרך הטבע ,כי – לפי דבריו של ר' אשר זעליג שאמר לו זה – "כולנו עמדנו לכלי' ,ח"ו היל"ת ,באם האויב הי' מנצח" .ר' מרדכי סיפר ששאל את הנ"ל ,הלא הערביים יודעים אשר הנט"ק אינם ציונים ואם חושב שהיו מבחינים בין אחד לחברו ,ע"ז ענה לו רא"ז שבודאי לא היו מבחינים ולזה לא רק שהציונים ניצולו אלא גם הם ניצולו ובאופן נסי .כן סיפר שכולם הולכים לכל המקומות הקדושים (הכותל ,מערת המכפלה ,קבר רחל וכו')". מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: החולקים על [דברי] – הרי סברתם שהי' בזה גמילת טוב לפלוני ולכן עליו לברך גומל – אבל ענין הנס (שידוד הטבע) הוא לא בשביל להעלותו למע' מהטבע כ"א בשביל לנסות האדם היבין כו'. [ ]2במכתבו כתב: "בהנתבאר ברש"י ד"ה וישמע הכנעני – דפ' מסעי – לפיכך חזר וכתבה ,שזה בא בהמשך לסיפור ע"ד אהרן ומוסיף עוד פרט ושבח שבחייו מנע התקפות על בנ"י ,ונתבאר אשר כאן מדובר ע"ד התכונה של הכנעני שסבור שנתנה רשות להלחם ,משא"כ בפ' חוקת רצועה מרדות – מדובר ע"ד התכונה שלו גם בתור עמלקי – תכונת החוצפה שאינ
- Издание
- Агаот Ребе
- Страниц
- 5