Об этом документе
משמעות — Shemini 5786
Выпуск: משמעות — Shemini 5786. Темы: shabbat_laws, family_education, health_mind, parsha_commentary. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, воспитание, дети, семья, chinuch, family, חינוך, ילדים, משפחה, здоровье, психология, стресс, health, mental. איך הורה – שאמור להיות הסלע היציב – אומר "טעיתי"? התשובה ,כמו תמיד ,מצפה לנו בפרשה .ודווקא בפרשת שמיני ,שלושה מקורות מאירים את הדרך. "למה אתה בוש – לכך נבחרת" הכל. נפגשתי עם קבוצת בחורים .היו שם מכל הסוגים ביום חנוכת המשכן ,הרגע הגדול והמכונן ביותר בתולדות עם ישראל ,אהרן הרופא לא אכזרי כלפי מי שמגביל אותו .הוא אכזרי והרמות .ואחת השאלות שעלו – שאלה שבוערת הכהן עומד מול המזבח – אך אינו מסוגל לגשת מול הקודש: כלפי מי שנותן לו הכל .כי מי שמקבל "הכל" – בלב רבים – הייתה זו: וכדברי רש"י על הפסוק (ויקרא ט ,ז): הרופא כבר ויתר עליו .ההגבלה היא סימן שהרופא "למה כל כך הרבה דברים אסור לנו? הבושה משתקת אותו .הוא "בוש וירא לגשת". כך התיר הקב"ה לשבע אומות שקצים ורמשים וכל ואמיתית .התשובה מבוארת בפרשת שמיני ,בפסוק ותשובת משה מפתיעה לא פחות :לא "תתגבר על הבושה" ולא "תשכח העבירות – לפי שהם מוכנים לגיהנום. הפותח את דיני המאכלות האסורים ,ובדברי רש"י מהעבר" .אלא" :למה אתה בוש? לכך נבחרת!" – דווקא הבושה שלך היא אבל ישראל שהם לחיים – אמר להם" :את זה ורבנו בחיי עליו. הסיבה שאתה המתאים ביותר .מי שלא מתבייש – לא מתאים .מי שכואב על הטעות – הוא זה שצריך לעמוד מול המזבח. תאכלו ואת זה לא תאכלו". "זאת החיה" – לשון חיים הבושה כסימן טוב ולכך אמר "זאת החיה" – שהוא לשון חיים ,לפי התורה פותחת את פרשת המאכלות האסורים ה'נועם אלימלך' מעמיק ומגלה שהבושה אינה מכשול – היא סימן לגדלות: שישראל דבקים בחיים ,שנאמר (דברים ד ,ד): במילים" :זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא ,ב). "ויאמר משה אל אהרן :קרב אל המזבח" .ופירש רש"י שהיה אהרן בוש "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים כולכם היום". ורש"י ,בשלוש שורות ,מסביר את כל הרעיון: וירא לגשת ,ואמר לו משה :למה אתה בוש? לכך נבחרת! "זאת החיה" -זאת החיים .כל איסור הוא לא מניעה "זאת החיה" – לשון חיים. דהנה עיקר הוא לאדם הבושה .סימן טוב לאדם שהוא ביישן – וכל של חיים אלא ביטוי של חיים .הקב"ה מגביל אותנו "לפי שישראל דבוקים במקום וראויין להיות חיים, המתבייש לא במהרה הוא חוטא. כי הוא רואה בנו חיים .כי אנחנו "דבוקים" בו .כי הוא לפיכך הבדילם מן הטומאה וגזר עליהם מצוות. הנועם אלימלך מה
- Издание
- משמעות
- Дата
- 10 апреля 2026 г.
- Страниц
- 2
Фрагмент текста
ישבתי עם הורים .הם העלו דילמה שמוכרת לרבים :הנהיגו בבית דרך מסוימת – בחינוך ,בגבולות ,ביחס לילדים – ונודע להם שזו הייתה טעות. שזה אינו נכון. ועכשיו? לא ידעו לשית עצות בנפשם כיצד לרדת מהעץ. איך מודים בטעות בלי לאבד סמכות? איך משנים כיוון בלי שהילדים יאמרו "אז כל הזמן עשיתם לנו לא נכון"? איך הורה – שאמור להיות הסלע היציב – אומר "טעיתי"? התשובה ,כמו תמיד ,מצפה לנו בפרשה .ודווקא בפרשת שמיני ,שלושה מקורות מאירים את הדרך. "למה אתה בוש – לכך נבחרת" הכל. נפגשתי עם קבוצת בחורים .היו שם מכל הסוגים ביום חנוכת המשכן ,הרגע הגדול והמכונן ביותר בתולדות עם ישראל ,אהרן הרופא לא אכזרי כלפי מי שמגביל אותו .הוא אכזרי והרמות .ואחת השאלות שעלו – שאלה שבוערת הכהן עומד מול המזבח – אך אינו מסוגל לגשת מול הקודש: כלפי מי שנותן לו הכל .כי מי שמקבל "הכל" – בלב רבים – הייתה זו: וכדברי רש"י על הפסוק (ויקרא ט ,ז): הרופא כבר ויתר עליו .ההגבלה היא סימן שהרופא "למה כל כך הרבה דברים אסור לנו? למה כל דבר "קרב אל המזבח" – שהיה אהרן בוש וירא לגשת. רואה בך חיים. שאנחנו כל כך רוצים – אסור לנו?" אמר לו משה" :למה אתה בוש? לכך נבחרת!" הנמשל :כך הקב"ה נוהג עם ישראל שאלה ישרה .שאלה כנה .ואולי דווקא מפני שהיא אהרן ,שהיה שותף בחטא העגל ,עומד עכשיו מול המזבח ומרגיש :איך אני הרבנו בחיי חותם: כל כך ישירה – היא צריכה תשובה שורשית…
Темы: shabbat_laws, family_education, health_mind, parsha_commentary