Об этом документе
פנינים — Vayakhel/Pekudei 5783
Выпуск: פנינים — Vayakhel/Pekudei 5783. Темы: shabbat_laws, holidays, parsha_commentary. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, пурим, песах, ханука, суккот, yom tov, פורים, פסח, חנוכה, סוכות, недельная глава, парша, parsha, פרשה. אלא מכיון שחז"ל אמרו )כתובות יז(" :מלך ויקהל משה את כל עדת בני ישראל )לה ,א( שמחל על כבודו אין כבודו מחול" ,ולמשה היה דין מלך כמו שמובא )זבחים קב(, הפרשה הקודמת הסתיימה )לד ,לה( "וראו בני ישראל את פני משה ,כי ואילו שמואל היה רק נביא ורבם של ישראל ,ורשאי היה למחול על כבודו. קרן עור פני משה" .ולכאורה מהו הסמיכות של תחילת פרשתנו "ויקהל )ובפרשת וילך ,שם כן כתוב "וילך משה" ,כי אז מלאו ימיו ,ונצטוה למסור משה" לסיום הפרשה הקודמת שקרן עור פני משה. נשיאותו ליהושע ,ואין שלטון ביום המוות(. ביאור נפלא שמעתי מאת כ"ק מרן אדמו"ר ממישקולץ שליט"א ,על פי ועל פי הדברים הנ"ל ,נבין מה דחק את רש"י לומר ש"למחרת יום הכיפורים דברי רש"י "ויקהל משה" -הוא לשון הפעיל ,שמשה רבינו אינו אסף את היה" ,כי היה קשה ,הרי בפרשה הקודמת ,אחרי שעשו ישראל את העגל ,אמר האנשים בידיים ,אלא הם נאספו מעצמם על פי דיבורו והוא רק גרם להם ה' למשה "לך רד מגדולתך" ,ואם כן ,כבר לא היה לו דין מלך? לזה אמרו חז"ל "למחרת יום פעולה בידיים. הכיפורים היה" ,ונמחלו להם עוונותיהם וחזר משה לגדלותו ולמלכותו ,ושוב לא וביאר מרן אדמו"ר ממישקולץ שליט"א בהקדם מה ששמע מאת כ"ק מרן היה יכול למחול .ולכן נאמר" :ויקהל משה"... אדמו"ר בעל "הישועת משה" מויזניץ זי"ע )שהשבוע חל יום ההילולא( בעת ביקורו האחרון אצל מרן אדמו"ר ממישקולץ שליט"א בישיבת ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון מישקולץ בפתח תקוה. לה' )לה ,ב( בדברי תורתו במעמד אמר האדמו"ר מויז'ניץ זי"ע :רש"י הק' בפרשת בספר "כמוצא שלל רב" מביא בשם הגה"ק רבי דב בער רפאפורט אב"ד יתרו על הפסוק )שמות יח ,יב(",ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם מעז'יבוז' זי"ע דיוק לשוני מעניין שדייק בפסוק זה ובפסוקים אחרים העוסקים חותן משה לפני האלוקים" ,שואל ,ומשה היכן היה? מתרץ רש"י" ,משה בציווי שמירת השבת: היה עומד ומשמש" .הסביר האדמו"ר זי"ע ,תפקידו של מנהיג הוא להזריח הן בפסוק שלפנינו והן לעיל בפרשת כי תשא )לא ,טו( מופיע הלשון "שבת ולהאיר את ליבותיהם של עם ישראל ,כמו השמש שמאירה ומחממת. שבתון" ,וכך גם בפרשת אמור )ויקרא כג ,ג( .לעומת זאת בעשרת הדברות "משה עומד ומשמש" ' -משמש' – הוא מלשון שמש ,משה רבינו המנהיג שבפרשת יתרו )שמות כ ,ט(
- Издание
- פנינים
- Дата
- 12 марта 2023 г.
- Страниц
- 2
Темы: shabbat_laws, holidays, parsha_commentary