Об этом документе

5735-11 כ"ף מנ"א תשל"ה

Выпуск: 5735-11 כ"ף מנ"א תשל"ה. Темы: holidays. Поисковые термины: пурим, песах, ханука, суккот, yom tov, פורים, פסח, חנוכה, סוכות. ‫תשורה משמחת הנישואין של נחום הלוי ושרה שיחיו לאבקאווסקי‬ ‫לקוטי שיחות חט"ו כ' מרחשון‬ ‫‪40‬‬ ‫יום הבהיר כ"ח סיון ה'תשפ"ד‬ ‫‪41‬‬ ‫תשורה משמחת הנישואין של נחום הלוי ושרה שיחיו לאבקאווסקי‬ ‫‪42‬‬ ‫יום הבהיר כ"ח סיון ה'תשפ"ד‬ ‫‪43‬‬ ‫תשורה משמחת הנישואין של נחום הלוי ושרה שיחיו לאבקאווסקי‬ ‫‪44‬‬ ‫יום הבהיר כ"ח סיון ה'תשפ"ד‬ ‫‪45‬‬ ‫תשורה משמחת הנישואין של נחום הלוי ושרה שיחיו לאבקאווסקי‬ ‫כ' חשון‬ ‫א‪ .‬אין דעם מאמר רז"ל ביים סוף בסיום מס' ברכות (און עד"ז ביים סוף בסיום מס' מו"ק)‬ ‫זיינען דא צוויי גירסאות‪ :‬א) "ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב כו'"; ב) "צדיקים‬ ‫אין להם מנוחה כו'" (און אט (די גירסא ווערט געבראכט בכמה מקומות)‪.‬‬ ‫וי"ל‪ ,‬אז אט דער אונטערשייד אין לשון פון די גירסאות דריקט אויס מיט זיך אויך אן‬ ‫אונטערשייד אין זייער תוכן‪ :‬לויט דער גירסא "ת"ח אין להם מנוחה כו'" רעדט דער מאמר‬ ‫רז"ל וועגן א מעלה מיוחדת וואס איז דא נאר אין לימוד התורה ("תלמידי חכמים")‪ ,‬כדלקמן;‬ ‫דאקעגן לויט דער גירסא "צדיקים אין להם מנוחה כו'" רעדט זיך דא ניט בלויז וועגן דער‬ ‫באזונדערער מעלה פון לימוד התורה‪ ,‬ווארום דער תואר צדיק איז דאך כולל אין זיך*‪ 3‬אויך‬ ‫מארי עובדין טבין‪ ,‬וואס זיינען ניט קיין ת"ח‪.‬‬ ‫דארף מען פארשטיין דעם טעם ההפרש החילוק צווישן די צוויי שיטות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דאס וואס "ת"ח אין להם מנוחה כו'"‪ ,‬איז דער אריז"ל מסביר אין לקוטי הש"ס‪" :‬כי‬ ‫בעולם שלאחר המיתה ת"ח עוסקים בתורה ועולין ממדרי' למדרי' ומישיבה לישיבה ‪ . .‬כי‬ ‫כמו שהשי"ת אין לו סוף כך תורתו אין לה סוף"‪.‬‬ ‫לויט דעם איז פארשטאנדיק דער טעם פון דער גירסא "ת"ח אין להם מנוחה כו'" – ווארום‬ ‫דוקא תורה (בסגנון הידוע – חפצא פון מצות ת"ת) איז בבחי' "אין לה סוף"‪ ,‬און דערפאר איז‬ ‫אויך ניטא קיין מנוחה (אין סוף) צו די עליות פון ת"ח וואס זיינען עוסק בתורה; אבער מצוות‪,‬‬ ‫הגם אויך זיי זיינען ציוויים פון אויבערשטן (וואס ער איז אין סוף)‪ ,‬פונדעסטוועגן איז אין זיי‬ ‫אליין (אין זייער חפצא) ‪ -‬פאראן א הגבלה‪ ,‬ואדרבה‪ :‬עס מוז זיין א הגבלה – סיי אין כללות‬ ‫המצות אויף וועלכע מיר זיינען אנגעזאגט לא תוסיף עליו ולא תגרעו ממנו‪ ,‬א תוסיפו ולא‬ ‫תגרעו (אנדערש אבער איז ת"ת‪ ,‬וואס מוז זיין אין אן אופן פון הוספה‪ ,‬בהבנה וכו' ‪ -‬כדאיתא‬ ‫בהל' ת"ת)‪ ,‬סיי ביי יעדער מצוה בפרט‪ :‬תפלין – דוקא פיר פרשיות און ניט פינף וכו'‪.‬‬ ‫על דרך זה איז אויך דער אונטערשייד צווישן זיי בנוגע דעם אופן החיוב פונעם אדם (גברא)‪:‬‬ ‫דער חיוב פון ת"ת האט ניט קיין הגבלות‪ ,‬און אין לשון הרמב"ם‪" :‬כל אי

Издание

Агаот Ребе

Страниц

9

Темы: holidays