Об этом документе
פרדס לשולחן שבת — pardas lashulchan hashabbos 146934 — Noach 5787
Выпуск: פרדס לשולחן שבת — pardas lashulchan hashabbos 146934 — Noach 5787. Темы: shabbat_laws. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה. גליון 665שנה י"ג – כל הזכויות שמורות © שב"ק פרשת נח תשפ"ז שוקע ,ולפי"ז י"ל כאן שהתהומות שנפתחו והמבול שירד שהיו מהו "וזה אשר תעשה" האמור בעשיית התיבה בו גופרית ומלח היו מים כבדין והתיבה לא שקעה בהם כמעט כלל וכל שוליה היו מעל למים והיתה צפה מעליה וזו כוונת וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה אורך התיבה הפסוק שע"י "ויגברו המים" "תלך התיבה על פני המים" ולא וחמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה (ו טו) בפר' שקעה בהם כלל. בא נאמר ה"החודש הזה לכם ראש חדשים (יב-ב) ובמכילתא וכך היה כל הארבעים יום שירד המבול אבל לאחריהם במאה איתא כל מקום שנאמר "הזה" הכוונה שהראה הקב"ה למשה וחמישים יום שהמבול הפסיק לרדת החלו המים להיות יותר באצבעו ,שמשה התקשה בחידוש הלבנה עד שהראהו הקב"ה קלים כי לאט לאט שקעו שהמלח וגופרית והחלה תחתית התיבה באצבעו ,וכן אצל הבהמות הטהורות והטמאות התקשה משה לשקוע במים ולא היו כל שוליה מעל פני המים ,וברש"י (בפסוק הראהו הקב"ה באצבעו "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא-כט) וכן ד') כתב שהתיבה היתה שקועה י"א אמה במים כלו' קומת התיבה התקשה המעשה המנורה הראהו הקב"ה באצבעו "וזה מעשה היתה ל' אמה ומתוכם י"א אמה היו משוקעים במים שזה קצת המנורה" (במדבר ח-ד). יותר משליש ,וצ"ל דזה לא קאי על המ' יום שירד המבול שאז ולפי"ז אף כאן שאמר הקב"ה לנח וזה אשר תעשה צריך לפרש מחמת כבידות המים היתה כמעט כולה על פני המים. שהראהו באצבעו וצ"ע מה שייך לומר כאן שהתקשה נח בעשיית ועל פי זה יש להסביר ענין נכבד בחשבון שקיעות התיבה במים, התיבה. רש"י מחשב סדר הדברים שהמבול החל בי"ז חשוון למשך מ' (א.ה -ונראה ליישב ובהקדם ,במדרש תנחומא על פסוק זה איתא יום ופסק בכ"ז כסליו ומאז היה מאה וחמישים יום ולא נחסר מלמד שלמד הקב"ה עם נח תורה ואמר לו עתיד לעמוד אחד והיה זה עד ר"ח סיון ומאז החלו להיחסר ואחר י"ז יום בי"ז סיון מבניך ולעשות משכן ולומר עשר אמות אורך הקרש ,וכעי"ז נחה התיבה על הרי האררט והמשיכו המים להיחסר עד שבר"ח איתא במדרש רבה (פרל"א) עה"פ וזה אשר תעשה אותה א"ר אב נראו ראשי ההרים ,והנה כשפסק המבול היו המים גבוהים ידון זה וזה עתיד אחד למוד באמתך הדא הוא דכתיב הארך אמות ט"ו אמה מראשי ההרים וא"כ בר"ח סיון שעד אז לא נחסרו היו במידה הראשונה אמות שישים ורוחב אמות עשרים (דה"י ה' ג), עדיין גבוהים מראשי ההרים ט"ו אמה ומאז החלו להיחסר ואחר והקשה המהרי"ל דיסקין מנין לחז"ל לדרוש מכך שנח למד תורה, ב' חודשים נראו
- Издание
- פרדס לשולחן שבת
- Дата
- 16 октября 2026 г.
- Страниц
- 2
Фрагмент текста
גליון 665שנה י"ג – כל הזכויות שמורות © שב"ק פרשת נח תשפ"ז שוקע ,ולפי"ז י"ל כאן שהתהומות שנפתחו והמבול שירד שהיו מהו "וזה אשר תעשה" האמור בעשיית התיבה בו גופרית ומלח היו מים כבדין והתיבה לא שקעה בהם כמעט כלל וכל שוליה היו מעל למים והיתה צפה מעליה וזו כוונת וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה אורך התיבה הפסוק שע"י "ויגברו המים" "תלך התיבה על פני המים" ולא וחמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה (ו טו) בפר' שקעה בהם כלל. בא נאמר ה"החודש הזה לכם ראש חדשים (יב-ב) ובמכילתא וכך היה כל הארבעים יום שירד המבול אבל לאחריהם במאה איתא כל מקום שנאמר "הזה" הכוונה שהראה הקב"ה למשה וחמישים יום שהמבול הפסיק לרדת החלו המים להיות יותר באצבעו ,שמשה התקשה בחידוש הלבנה עד שהראהו הקב"ה קלים כי לאט לאט שקעו שהמלח וגופרית והחלה תחתית התיבה באצבעו ,וכן אצל הבהמות הטהורות והטמאות התקשה משה לשקוע במים ולא היו כל שוליה מעל פני המים ,וברש"י (בפסוק הראהו הקב"ה באצבעו "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא-כט) וכן ד') כתב שהתיבה היתה שקועה י"א אמה במים כלו' קומת התיבה התקשה המעשה המנורה הראהו הקב"ה באצבעו "וזה מעשה היתה ל' אמה ומתוכם י"א אמה היו משוקעים במים שזה קצת המנורה" (במדבר ח-ד). יותר משליש ,וצ"ל דזה לא קאי על המ' יום שירד המבול שאז ולפי"ז אף כאן שאמר הקב"ה לנח וזה אשר תעשה צריך לפרש מחמת כבידות המים היתה כמעט כולה על פני המים.…
Темы: shabbat_laws