Об этом документе
הלכה בפרשה — shminiatzeres halacha beparasha lashon kodesh — Shemini Atzeres 5787
Выпуск: הלכה בפרשה — shminiatzeres halacha beparasha lashon kodesh — Shemini Atzeres 5787. Темы: parsha_commentary. Поисковые термины: недельная глава, парша, parsha, פרשה, פרשת השבוע. שמחת תורה :על איזו טעות בקריאה ,יש להחזיר את בעל הקורא בס''ד פתיחה בשמחת תורה ,כחלק מהשמחה על סיום התורה ,מקובל שכל אנשי בית הכנסת עולים לתורה לברך ,ואף חוזרים לשם כך על מספר פסוקים כמה פעמים .ועל אף שראינו בעבר (נצבים וילך שנה ו') ,שחלק מהפוסקים התנגדו להוספת עולים ,הן מחמת שיש בהוספת עולים נוספים ברכה שאינה צריכה ,והן מחמת טרחא דציבורא ,מכל מקום כתב הרמ''א (או''ח רפב ,א) ,שבשמחת תורה מקילים ,וניתן לסמוך על רוב הפוסקים הסוברים שאין בכך ברכה לבטלה .ובלשון ערוך השולחן (שם ,ח): ''כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ב' ,מותר לקרות עולים הרבה ,אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך ,אין בכך כלום עד כאן לשונו .וכתב על זה רבינו הרמ"א ,ויש אוסרים וכן נהגו במדינות אלו ,חוץ מבשמחת תורה ,מפני שנהגו להרבות בקרואים ,ונוהגים כסברא הראשונה עד כאן לשונו .ואפילו בחתונה או כשיש חיובים הרבה ,לא נהגו לקרות מה שקרא השני (מגן אברהם ,ד) ,ויש מקילין בחתונה (שם) ,אבל יותר טוב למנוע בזה כי ראיות האוסרים ברורות''. בעקבות שמחת תורה וסיום התורה ,נעסוק השבוע בהלכות ספר תורה ובמחלוקת הראשונים ,האם בעל קורא העושה טעות בקריאה ,או בשינוי הטעמים ,צריך לשוב ולקרוא את הקטע כתיקנו ,או שאין בכך צורך שכן עלולה להיות בכך הלבנת פנים .כמו כן נראה ,האם העולה לתורה צריך לקרוא בלחש יחד עם בעל הקורא ,והאם יש בעלייה ללא קריאה ברכה לבטלה .על מנת לענות על שאלות אלו ,נפתח בדיון מתי החל המנהג בו יש בעל קורא אחד ,דבר שלא היה בזמן הגמרא., בעל קורא הגמרא במסכת מגילה (כג ע''א) כותבת שבזמן הגמרא ,כאשר אדם היה עולה לתורה ,הוא היה גם הקורא בתורה .משום כך ולדוגמא כפי שראינו בעבר (שמחת תורה שנה ג') ,יש הסוברים שכאשר המשנה כותבת שאשה לא תעלה לתורה משום כבוד הציבור, הכוונה הייתה דווקא לזמן בו גם היו עולים וגם קורים בתורה .האם ניתן למנות בעל קורא קבוע? נחלקו על כך הראשונים: א .הרשב''א (שו''ת ,סי' יד) והרא''ש (מגילה ג ,א) סברו ,שאין מניעה שיהיה בעל קורא קבוע .ראייה הביא הרשב''א מהירושלמי (מגילה ד ,א) הפוסק ,שאין מניעה שבקריאת מגילה אחד ייקרא את ברכות המגילה ואחר את המגילה עצמה ,והוא הדין בקריאת התורה. עוד הוסיף הרא''ש ,שגם יש עניין למנות בעל קורא קבוע ,שכן פעמים רבות עולים לתורה אנשים שלא באמת יודעים לקרוא היטב, וכאשר מעירים להם על טעויות בקריאה נוצרות מריבות ,לכן תיקנו שיהיה בעל קו
- Издание
- הלכה בפרשה
- Дата
- 3 октября 2026 г.
- Страниц
- 2
Фрагмент текста
שמחת תורה :על איזו טעות בקריאה ,יש להחזיר את בעל הקורא בס''ד פתיחה בשמחת תורה ,כחלק מהשמחה על סיום התורה ,מקובל שכל אנשי בית הכנסת עולים לתורה לברך ,ואף חוזרים לשם כך על מספר פסוקים כמה פעמים .ועל אף שראינו בעבר (נצבים וילך שנה ו') ,שחלק מהפוסקים התנגדו להוספת עולים ,הן מחמת שיש בהוספת עולים נוספים ברכה שאינה צריכה ,והן מחמת טרחא דציבורא ,מכל מקום כתב הרמ''א (או''ח רפב ,א) ,שבשמחת תורה מקילים ,וניתן לסמוך על רוב הפוסקים הסוברים שאין בכך ברכה לבטלה .ובלשון ערוך השולחן (שם ,ח): ''כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ב' ,מותר לקרות עולים הרבה ,אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך ,אין בכך כלום עד כאן לשונו .וכתב על זה רבינו הרמ"א ,ויש אוסרים וכן נהגו במדינות אלו ,חוץ מבשמחת תורה ,מפני שנהגו להרבות בקרואים ,ונוהגים כסברא הראשונה עד כאן לשונו .ואפילו בחתונה או כשיש חיובים הרבה ,לא נהגו לקרות מה שקרא השני (מגן אברהם ,ד) ,ויש מקילין בחתונה (שם) ,אבל יותר טוב למנוע בזה כי ראיות האוסרים ברורות''. בעקבות שמחת תורה וסיום התורה ,נעסוק השבוע בהלכות ספר תורה ובמחלוקת הראשונים ,האם בעל קורא העושה טעות בקריאה ,או בשינוי הטעמים ,צריך לשוב ולקרוא את הקטע כתיקנו ,או שאין בכך צורך שכן עלולה להיות בכך הלבנת פנים .כמו כן נראה ,האם העולה לתורה צריך לקרוא בלחש יחד עם בעל הקורא ,והאם יש בעלייה ללא קריאה ברכה…
Темы: parsha_commentary