Об этом документе
5747-04 ש"פ שמות תשמ"ז
Выпуск: 5747-04 ש"פ שמות תשמ"ז. Темы: не определены автоматически. תשורה – לוי ומושקא הולצמן 21 מענות וביאורים בשיחות-קודש מענות כ"ק אדמו"ר לשאלות המניחים תשמ"ו – תשמ"ח א קידושין לפני מתן תורה מענה לשאלת המניחים -שיחת ש"פ שמות ה׳תשמ" ז בשיחת ש"פ שמות תשמ"ז (תורת מנחם חלק שני עמ׳ 192ואילך) ביאר רבינו את דברי רש"י שכאשר שאל יעקב אבינו את יוסף על אודות בניו "מי אלה" " -הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה" (ויחי מח ,ח). וביאר בזה ,שאצל יוסף (וכן האבות ,אף שקיימו כל התרה כולה עד שלא ניתנה) ,לא היו "אירוסין" שע"פ דין תורה ,שהרי ענין הקידושין נתחדש במתן תורה (או ע"י עמרם ש"במצרים נצטוה עמרם במצוות יתירות" (רמב"ם הלכות מלכים רפ"ט), כולל "ויקח את בת לוי" (צפע"נ עה"ת ר"פ שמות)); כי אם ,ענין של הכנה מוקדמת לפני הנישואין (היינו ,לא באופן ד"פוגע אשה בשוק וכו׳" ,כי אם אחרי שמודיע לה מקודם לכן וקובעים זמן וכו׳). ועפ"ז ,הפירוש ד"שטר אירוסין" הוא -שטר שנכתב בו שהי׳ ענין של הכנה לנישואין ,ולא שטר אירוסין שלאחרי מתן תורה ,ש"כותב . .הרי את מקודשת לי" .ועד"ז "שטר כתובה" ,שטר שכתבו עליו התחייבות ממון ,ע"ד דברי שכם בן חמור (וישלח לד ,יב ובפרש"י) "הרבו עלי מאד מהר" " -כתובה" ,אך לא שטר כתובה כמו שכותבים היום. המניחים הקשו על זה: הרי קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה [והביאו כמה מקורות לזה ,וביניהם ,הידועים לבן חמש למקרא]. וא"כ ,מסתבר בפשטות ,לכאורה ,שהאבות (וכן יוסף) קיימו מצות עשה מן התורה ד"ליקוחין" ("הן הנקראין קידושין או אירוסין")" ,כי יקח איש אשה"" ,שיקנה אותה תחלה בפני עדים . .בכסף או בשטר או בביאה" (רמב"ם ריש הלכות אישות) ,היינו לא רק סתם הכנה קודם הנישואין ,כי אם "ליקוחין" כדין תורה ,והנישואין היו רק לאחרי זה. ומכיון שכן ,מדוע לא נפרש "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה" כפשוטו ,היינו שגם יוסף קידש את אסנת כדין תורה, אירוסין ממש (ורק אחר כך נשאה) ,וקידש בשטר (ולא בכסף -אף ש"כבר נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשוה כסף" (רמב"ם פ"ג מהלכות אישות הכ"א)) ,כדי שתהי׳ בידו ראי׳ והוכחה שקידשה ע"פ תורה (היינו ,שלמרות היותו במצרים קיים את התורה כו׳) .ועד"ז "שטר כתובה" כפשוטו (כדמשמע קצת מל׳ רש"י "שכך כתב יצחק בכתובתה כו׳"). ואולי הייתה הכוונה בשיחה לחדש ענין כללי בנוגע להא דקיימו האבות כל התורה כולה -שע"פ פשש"מ אין זה באופן שקיימו דיני התורה ממש ,כי אם מעין ודוגמא בלבד לדיני התורה .ולדוגמא בנדו"ד" :שטר אירוסין" ,שלא היה ממש כדין תורה ,כי אם איזו הכנה מסויימת .ועד"ז בשאר עניני התורה .האם נכון ,ומהו הביאור בזה?
- Издание
- Агаот Ребе
- Страниц
- 2