Об этом документе

5747-04 ש"פ שמות תשמ"ז

Выпуск: 5747-04 ש"פ שמות תשמ"ז. Темы: не определены автоматически. ‫תשורה – לוי ומושקא הולצמן‬ ‫‪21‬‬ ‫מענות וביאורים בשיחות‪-‬קודש‬ ‫מענות כ"ק אדמו"ר לשאלות המניחים תשמ"ו – תשמ"ח‬ ‫א‬ ‫קידושין לפני מתן תורה‬ ‫מענה לשאלת המניחים ‪ -‬שיחת ש"פ שמות ה׳תשמ" ז‬ ‫בשיחת ש"פ שמות תשמ"ז (תורת מנחם חלק שני עמ׳ ‪ 192‬ואילך) ביאר רבינו את דברי רש"י שכאשר שאל יעקב אבינו את‬ ‫יוסף על אודות בניו "מי אלה" ‪" -‬הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה" (ויחי מח‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫וביאר בזה‪ ,‬שאצל יוסף (וכן האבות‪ ,‬אף שקיימו כל התרה כולה עד שלא ניתנה)‪ ,‬לא היו "אירוסין" שע"פ דין תורה‪ ,‬שהרי‬ ‫ענין הקידושין נתחדש במתן תורה (או ע"י עמרם ש"במצרים נצטוה עמרם במצוות יתירות" (רמב"ם הלכות מלכים רפ"ט)‪,‬‬ ‫כולל "ויקח את בת לוי" (צפע"נ עה"ת ר"פ שמות)); כי אם‪ ,‬ענין של הכנה מוקדמת לפני הנישואין (היינו‪ ,‬לא באופן ד"פוגע‬ ‫אשה בשוק וכו׳"‪ ,‬כי אם אחרי שמודיע לה מקודם לכן וקובעים זמן וכו׳)‪.‬‬ ‫ועפ"ז‪ ,‬הפירוש ד"שטר אירוסין" הוא ‪ -‬שטר שנכתב בו שהי׳ ענין של הכנה לנישואין‪ ,‬ולא שטר אירוסין שלאחרי מתן‬ ‫תורה‪ ,‬ש"כותב ‪ . .‬הרי את מקודשת לי"‪ .‬ועד"ז "שטר כתובה"‪ ,‬שטר שכתבו עליו התחייבות ממון‪ ,‬ע"ד דברי שכם בן חמור‬ ‫(וישלח לד‪ ,‬יב ובפרש"י) "הרבו עלי מאד מהר" ‪" -‬כתובה"‪ ,‬אך לא שטר כתובה כמו שכותבים היום‪.‬‬ ‫המניחים הקשו על זה‪:‬‬ ‫הרי קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה [והביאו כמה מקורות לזה‪ ,‬וביניהם‪ ,‬הידועים לבן חמש למקרא]‪.‬‬ ‫וא"כ‪ ,‬מסתבר בפשטות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שהאבות (וכן יוסף) קיימו מצות עשה מן התורה ד"ליקוחין" ("הן הנקראין קידושין או‬ ‫אירוסין")‪" ,‬כי יקח איש אשה"‪" ,‬שיקנה אותה תחלה בפני עדים ‪ . .‬בכסף או בשטר או בביאה" (רמב"ם ריש הלכות‬ ‫אישות)‪ ,‬היינו לא רק סתם הכנה קודם הנישואין‪ ,‬כי אם "ליקוחין" כדין תורה‪ ,‬והנישואין היו רק לאחרי זה‪.‬‬ ‫ומכיון שכן‪ ,‬מדוע לא נפרש "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה" כפשוטו‪ ,‬היינו שגם יוסף קידש את אסנת כדין תורה‪,‬‬ ‫אירוסין ממש (ורק אחר כך נשאה)‪ ,‬וקידש בשטר (ולא בכסף ‪ -‬אף ש"כבר נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשוה כסף"‬ ‫(רמב"ם פ"ג מהלכות אישות הכ"א))‪ ,‬כדי שתהי׳ בידו ראי׳ והוכחה שקידשה ע"פ תורה (היינו‪ ,‬שלמרות היותו במצרים‬ ‫קיים את התורה כו׳)‪ .‬ועד"ז "שטר כתובה" כפשוטו (כדמשמע קצת מל׳ רש"י "שכך כתב יצחק בכתובתה כו׳")‪.‬‬ ‫ואולי הייתה הכוונה בשיחה לחדש ענין כללי בנוגע להא דקיימו האבות כל התורה כולה ‪ -‬שע"פ פשש"מ אין זה באופן‬ ‫שקיימו דיני התורה ממש‪ ,‬כי אם מעין ודוגמא בלבד לדיני התורה‪ .‬ולדוגמא בנדו"ד‪" :‬שטר אירוסין"‪ ,‬שלא היה ממש כדין‬ ‫תורה‪ ,‬כי אם איזו הכנה מסויימת‪ .‬ועד"ז בשאר עניני התורה‪ .‬האם נכון‪ ,‬ומהו הביאור בזה?‬ ‫

Издание

Агаот Ребе

Страниц

2