Skip to main content
.

Об этом документе

דברים לשולחן שבת — sukkos pardas lashulchan hashabbos lashon kodesh 5787

Выпуск: דברים לשולחן שבת — sukkos pardas lashulchan hashabbos lashon kodesh 5787. Темы: shabbat_laws, kashrut, holidays, health_mind. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, кашрут, кошер, kosher, kashrut, כשרות, כשר, пурим, песах, ханука, суккот, yom tov, פורים, פסח. ‫גליון ‪ – 661-662‬שנה י"ב – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק סוכות‪-‬וזאת הברכה תשפ"ו‬ ‫חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל ועי' בתשו' הרדב"ז (ח"ב‬ ‫כשרות סוכת עורו של לויתן‬ ‫סי' תרס"ו וסי' תתכ"ו) מה שפיר שבזה‪.‬‬ ‫הדרש והעיון (פר' אמור)‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' (ויקרא כג‪-‬מב) מו"ז (א‪.‬ה –‬ ‫בעל הבית יצחק) כתב לי במכתב שנה אחת קודם מותו על דבר‬ ‫האם יתכן שסוכות נקבע לפי חשבון חודש אחר‬ ‫חז"ל דלעתיד לבא נזכה לסוכת עורו של לויתן‪ ,‬שכתבו תוס'‬ ‫מהחשבון של ר"ה‬ ‫בשבת (עג‪ ):‬שדג אינו נחשב גידולי קרקע‪ ,‬וא"כ א"א לסכך בו‬ ‫שהרי אפשר לסכך רק בדבר שהוא גידולי קרקע וא"כ כונת דברי‬ ‫ובחמישה עשר יום לחודש השביעי וכו' (במדבר כט‪-‬יב)‬ ‫חז"ל רק שהדפנות יהיו מעורו של לויתן‪ ,‬אך יש לדחות דכלל אין‬ ‫צריך להבין מדוע לא כתיב "הזה" כמו שכתוב בפר' אמור‬ ‫הכונה לסוכה של מצוה אלא לסוכה של תענוג וא"כ הסיכוך‬ ‫"בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה (אמור כג‪-‬לד)‪.‬‬ ‫עצמו יהיה מעורו של לויתן‪ ,‬אלו דבריו‪.‬‬ ‫ונראה דרמזה בזה תורה לדין שחידש הרמב"ם בהלכות קידוש‬ ‫אולם יש לדקדק בדברי הגמ' שאף הסכך יהיה מעורו של לויתן‪,‬‬ ‫החודש (פ"ג הי"ח) שהרי כאשר היו מקדשים ע"פ הראיה אם היו‬ ‫דאיתא בגמ' ב"ב (עה‪ ).‬עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים‬ ‫מגיעים עדים ביום ל' ואומרים שראו הלבנה מקדשים אותו‬ ‫מעורו של לויתן שנאמר "התמלא בסוכות עורו" זכה עושין לו‬ ‫החודש ואותו היום הוא יום א' של החודש הבא‪ ,‬אבל אם לא באו‬ ‫סוכה לא זכה עושין לו צילצל ופרש"י דסוכה היינו גג מלמעלה‬ ‫עדים מונים יום א' לחודש רק מלמחרת והוי חודש מעובר‪,‬‬ ‫וד' דפנות מד' רוחות וצילצל היינו סיכוך בלי מחיצות‪ ,‬משמע‬ ‫ומחדש הרמב"ם שעדים יכולים לבוא עד אמצע החודש וכגון‬ ‫שלכולם יהיה סיכוך מעורו של לויתן וההבדל הוא רק בדפנות‬ ‫בתשרי שיכולים לבוא עד ט"ו תשרי ולומר שראו הלבנה ביום ל'‬ ‫שהזוכה יהיו לו אף דפנות מעורו של לויתן ושאינו זוכה אין לו‬ ‫אלול אבל אחר שעבר חצי חודש אין יכולים לבוא‪.‬‬ ‫דפנות‪ ,‬ולכן מסתבר טפי כתי' השני דהסוכה האמורה אינה‬ ‫נמצא א"כ שאם ביום ל' אלול לא באו עדים מנו יום ל' ורק‬ ‫למצוה אלא לתענוג ולצל ומסתור‪.‬‬ ‫למחרתו הוא יום א' והוא ר"ה וי' ימים אח"כ הוא יוה"כ ואם עד‬ ‫אבל במהרש"א (שם) משמע דאי"ז סוכה לתענוג אלא למצוה‪,‬‬ ‫ט"ו הגיעו עדים שראו הלבנה מקדשים החודש ביום ל' ומתברר‬ ‫שכתב לפרש ההבדל בין הזוכה ל

Издание
דברים לשולחן שבת
Дата
26 сентября 2026 г.
Страниц
4

Фрагмент текста

גליון – 661-662שנה י"ב – כל הזכויות שמורות © שב"ק סוכות-וזאת הברכה תשפ"ו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל ועי' בתשו' הרדב"ז (ח"ב כשרות סוכת עורו של לויתן סי' תרס"ו וסי' תתכ"ו) מה שפיר שבזה. הדרש והעיון (פר' אמור) בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' (ויקרא כג-מב) מו"ז (א.ה – בעל הבית יצחק) כתב לי במכתב שנה אחת קודם מותו על דבר האם יתכן שסוכות נקבע לפי חשבון חודש אחר חז"ל דלעתיד לבא נזכה לסוכת עורו של לויתן ,שכתבו תוס' מהחשבון של ר"ה בשבת (עג ):שדג אינו נחשב גידולי קרקע ,וא"כ א"א לסכך בו שהרי אפשר לסכך רק בדבר שהוא גידולי קרקע וא"כ כונת דברי ובחמישה עשר יום לחודש השביעי וכו' (במדבר כט-יב) חז"ל רק שהדפנות יהיו מעורו של לויתן ,אך יש לדחות דכלל אין צריך להבין מדוע לא כתיב "הזה" כמו שכתוב בפר' אמור הכונה לסוכה של מצוה אלא לסוכה של תענוג וא"כ הסיכוך "בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה (אמור כג-לד). עצמו יהיה מעורו של לויתן ,אלו דבריו. ונראה דרמזה בזה תורה לדין שחידש הרמב"ם בהלכות קידוש אולם יש לדקדק בדברי הגמ' שאף הסכך יהיה מעורו של לויתן, החודש (פ"ג הי"ח) שהרי כאשר היו מקדשים ע"פ הראיה אם היו דאיתא בגמ' ב"ב (עה ).עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מגיעים עדים ביום ל' ואומרים שראו הלבנה מקדשים אותו מעורו של לויתן שנאמר "התמלא בסוכות עורו" זכה עושין לו החודש ואותו היום הוא יום א' של החודש הבא ,אבל אם לא…

Темы: shabbat_laws, kashrut, holidays, health_mind