Об этом документе
שארית ישראל — sukkos shieiris yisroel lashon kodesh 5787
Выпуск: שארית ישראל — sukkos shieiris yisroel lashon kodesh 5787. Темы: shabbat_laws, kashrut, holidays, health_mind. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, кашрут, кошер, kosher, kashrut, כשרות, כשר, пурим, песах, ханука, суккот, yom tov, פורים, פסח. גיליון רל"ט | חג הסוכות תשפ"ז בשעה שחושב לעבוד את בוראו -לא יהיה לו עצבות כלל ,מחמת שבעבודה זה רוצה לידבק בו יתברך ואין תשובה ותפילה וצדקה הוא צום קול וממון ,והנה 'צום' השכינה שורה מתוך עצבות כנ"ל ,וזהו עצה עמוקה הוא יום הכיפורים ,ו'קול' הוא ראש השנה ועשרת ימי לפטור מן העצבות (ועיין לקמן במאמר אמר ר"י אסור תשובה ,ו'ממון' הוא בסוכות ,פירוש שאז הזמן להמשיך לאדם וכו') ,ואדרבה יהיה לו נחת גדול שמלך כמוהו ירצה השפעות טובות ופרנסה לישראל. דווקא לדור בתחתונים בדבר שפל כמו האדם ,ובוודאי (עמוד קטז) יהיה דבוק בו יתברך כנ"ל ,ובוודאי הוא שמחה שאין כמוה שנדבק בו יתברך ,וגם זאת עצה שתתקיים בו השמחה. 'ולמקנהו עשה סוכות' (בראשית לג יז) ,בדרך הלצה יאמר וגם ירגיל עצמו בעת ששמח עם אנשים או ביום טוב הפסוק לרמז שנכון הדבר להחזיק הסוכה בטהרה אפי' כל בעת משתה משקה המשמח יכוין שיהיה שמחה לגופו, ימות השנה ,ולקבוע איזה עיתים ללמוד או להתפלל שם, ואחר כך ישרה בו שמחת השכל ,כי וודאי אין הגוף נהנה אבל זהו בוודאי לא נכון שתיכף אחר סוכות נוהגין ח"ו דרך משמחת השכל רק מחמת ששימח את גופו כנ"ל ,אז בזיון בסוכה ,ועושין אותה מדור לבהמות ,וזהו מרמז נעשה כלי לשמחת הנפש ,וכל שמחה אינה אלא ביין כמו הכתוב כמתמיה 'ולמקנהו עשה סוכות' ,וד"ל. שכתוב" :תירוש ינובב" ,מלשון נבוב חלל שנעשה חלל (עמוד קכה) לקבל שמחת הנפש ,והמשכיל יבין. 6:39 7:15 6:37 6:30 6:11 5:56 7:42 8:19 7:40 7:37 7:09 7:07 8:05 8:42 8:01 7:58 7:44 7:47 'אלה תולדות נח נח איש צדיק' וגו' (בראשית ו ט)' ,אלה' עובדא דחול ר"ת אתרוג לולב הדס ,ויובן על דרך מאמר רבותינו ז"ל אסור למדוד בשבת חפצים או אוכלים ,דהוי (ב"ר לב ו) 'נח מקטני אמנה היה' ,היינו שבתיקונים (תיקוני זוהר כעובדין דחול ,אולם מדידה לצורך מצוה מותרת ,כגון כט ).איתא 'אעל"ה' שהוא [ר"ת] אתרוג ערבה לולב הדס, למדוד כוס אם מחזיק כשיעור רביעית. שמרמז על בחינת צדיקים בינונים ורשעים ,וערבה מורה מותר למדוד מאכלים וכדו' לצורך רפואה ,וכן על רשעים שאין בהם לא טעם ולא ריח ,אך מחמת כח מותר למדוד מאכל תינוק ,דקטן דינו כחולה שאין בו הצדיקים הגדולים יוכלו לעלות כל המדריגות
- Издание
- שארית ישראל
- Дата
- 26 сентября 2026 г.
- Страниц
- 4
Фрагмент текста
גיליון רל"ט | חג הסוכות תשפ"ז בשעה שחושב לעבוד את בוראו -לא יהיה לו עצבות כלל ,מחמת שבעבודה זה רוצה לידבק בו יתברך ואין תשובה ותפילה וצדקה הוא צום קול וממון ,והנה 'צום' השכינה שורה מתוך עצבות כנ"ל ,וזהו עצה עמוקה הוא יום הכיפורים ,ו'קול' הוא ראש השנה ועשרת ימי לפטור מן העצבות (ועיין לקמן במאמר אמר ר"י אסור תשובה ,ו'ממון' הוא בסוכות ,פירוש שאז הזמן להמשיך לאדם וכו') ,ואדרבה יהיה לו נחת גדול שמלך כמוהו ירצה השפעות טובות ופרנסה לישראל. דווקא לדור בתחתונים בדבר שפל כמו האדם ,ובוודאי (עמוד קטז) יהיה דבוק בו יתברך כנ"ל ,ובוודאי הוא שמחה שאין כמוה שנדבק בו יתברך ,וגם זאת עצה שתתקיים בו השמחה. 'ולמקנהו עשה סוכות' (בראשית לג יז) ,בדרך הלצה יאמר וגם ירגיל עצמו בעת ששמח עם אנשים או ביום טוב הפסוק לרמז שנכון הדבר להחזיק הסוכה בטהרה אפי' כל בעת משתה משקה המשמח יכוין שיהיה שמחה לגופו, ימות השנה ,ולקבוע איזה עיתים ללמוד או להתפלל שם, ואחר כך ישרה בו שמחת השכל ,כי וודאי אין הגוף נהנה אבל זהו בוודאי לא נכון שתיכף אחר סוכות נוהגין ח"ו דרך משמחת השכל רק מחמת ששימח את גופו כנ"ל ,אז בזיון בסוכה ,ועושין אותה מדור לבהמות ,וזהו מרמז נעשה כלי לשמחת הנפש ,וכל שמחה אינה אלא ביין כמו הכתוב כמתמיה 'ולמקנהו עשה סוכות' ,וד"ל. שכתוב" :תירוש ינובב" ,מלשון נבוב חלל שנעשה חלל (עמוד קכה) לקבל שמחת הנפש ,והמשכיל…
Темы: shabbat_laws, kashrut, holidays, health_mind