Об этом документе

5727-02 (2) ש"פ תולדות תשכ"ז-6

Выпуск: 5727-02 (2) ש"פ תולדות תשכ"ז-6. Темы: не определены автоматически. ‫ג‬ ‫א‬ ‫אומד למעשרות‬ ‫מצוות קודם מתן תורה‬ ‫באותו פסוק "וימצא בשנה ההיא מאה‬ ‫על הפסוק (פרשתנו כו‪ ,‬ה) "וישמור משמרתי מצוותי‬ ‫שערים" מפרש רש"י "שאמדוה כמה ראויה‬ ‫חוקתי ותורתי"‪ ,‬מסביר רש"י כי תיבת "מצוותי" מתייחסת‬ ‫לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה‪.‬‬ ‫ל"דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות"‪ .‬דברי רש"י‬ ‫ורבותינו אמרו‪ :‬אומד זה למעשרות היה"‪.‬‬ ‫אלו תמוהים‪ ,‬מדוע אינו מפרש את התיבה כפשוטה‪ :‬המצוות‬ ‫המפרשים מסבירים‪ ,‬כי רש"י בא לענות על‬ ‫שעליהן נצטווה אברהם אבינו!‬ ‫השאלה כיצד מדד יצחק את שדהו והרי "אין‬ ‫והרבי הסביר (לקוטי שיחות חי"ז עמ' ‪ :)317‬הכתוב מדבר‬ ‫הברכה שורה על דבר שבמידה"‪.‬‬ ‫במעלתו הייחודית של אברהם אבינו על פני כל העולם סביבו‪.‬‬ ‫הרבי דוחה את ההסבר הזה (לקוטי שיחות‬ ‫ובכן‪ ,‬קיום המצוות שעליהן נצטווה בפירוש אין בו כל חידוש‬ ‫שם) לאור זאת שרש"י מתייחס לשאלות‬ ‫שכן גם שאר האומות קיימו את רצון ה' ולא מרדו בו‪.‬‬ ‫שעולות בפסוק רק בדרך הפשט בלבד‪,‬‬ ‫על דברי הרבי אלו‪ ,‬העיר והקשה הריל"ג מכמה מקומות‬ ‫והכלל "אין הברכה שורה על דבר שבמידה"‬ ‫בפירוש רש"י מהם עולה לכאורה שהאומות בזמן אברהם היו‬ ‫איננו כלל העולה מפשטות הכתובים‪.‬‬ ‫מושחתים ומורדים בהשי"ת‪ .‬במענה‪ ,‬מתייחס הרבי לכל מובאה‬ ‫על כך שאל המזכיר שהרי בביאורו לרש"י‬ ‫אותה ציטט המזכיר‪ ,‬ומוכיח איך ממנה עצמה ניתן להוכיח‬ ‫בריש פרשת נח (לקוטי שיחות ח"ה נח‬ ‫להפך‪ ,‬כדבריו‪ ,‬שרוב האומות אכן קיימו את רצון השי"ת‪.‬‬ ‫א) הסביר הרבי שרש"י מתאים את הסבר‬ ‫לדוגמא‪ :‬הריל"ג מקשה מהמובא בפירוש רש"י שהמצריים‬ ‫המקראות לכלל ההלכתי לפיו "כל מקום‬ ‫היו "שטופים בזימה"‪ .‬הרבי עונה‪ ,‬שמפירוש רש"י זה עצמו‬ ‫שנאמר אלה פסל את הראשונים‪ ,‬ואלה‬ ‫ראיה לכך שהדבר היה ייחודי רק למצרים ולא לשאר האומות‪,‬‬ ‫מוסיף על הראשונים"‪ ,‬אף שאינו עולה כלל‬ ‫שכן רש"י מביא את העובדה שהמצריים היו "שטופים בזימה"‬ ‫מפשטות הכתובים‪.‬‬ ‫כהסבר לכך שאברהם לא נשאר במצרים אחרי שנלקחה שרה‬ ‫על כך השיב הרבי תשובה האוחזת את‬ ‫לבית פרעה‪ ,‬אך נשאר בגרר אחרי שנלקחה שרה לבית אבימלך‪.‬‬ ‫החבל משני קצותיו‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הרבי מבאר‬ ‫מכאן עולה שהנהגה רעה זו הייתה נחלתם של המצריים בלבד‪,‬‬ ‫כיצד הכלל ההלכתי הזה אכן עולה מפשטות‬ ‫ולא של שאר האומות‪.‬‬ ‫הכתובים ולכן רש"י צריך להתייחס אליו‪,‬‬ ‫כך ממשיך הרבי ומבאר את הנאמר בשאר המקומות להם‬ ‫ומצד שני‪ ,‬הרבי מבאר את החידוש שבדברי‬ ‫ציין הריל"ג‪ ,‬ובכך הופך את הקערה על פיה ומראה כיצד רוב‬ ‫חז"ל בכלל זה‪ ,‬דבר שלא היינו יכולים לדעת‬ ‫האומות‪ ,‬גם בזמנו של אברהם‪ ,‬לא מרדו בהשי"ת‪.‬‬ ‫מפשטות הכתובים בלבד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מ

Издание

Агаот Ребе

Страниц

1