Об этом документе
דרושים קדמונים — sukkos drushim kadmonim lashon kodesh 5787
Выпуск: דרושים קדמונים — sukkos drushim kadmonim lashon kodesh 5787. Темы: shabbat_laws, kashrut, chassidus_hashkafa, holidays, health_mind, parsha_commentary. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, кашрут, кошер, kosher, kashrut, כשרות, כשר, хасидут, хасидский взгляд, chassidus, hashkafa, חסידות, השקפה, пурим. זה אינו ,כי מנהג זה מראצפעט זצ״ל ,שבשנות המלחמה ,כאשר היה האתרוג מצוי הוא מגוף המצוה. בקושי ,נטלוהו המוני ישראל לברך עליו ,וכל אחד זכה בו לשעה קלה .וכשבא תורו של הרב לברך על האתרוג – כבר נשתנה מראהו וכן מצינו אצל משה רבינו עליו השלום עצמו .במסכת נדרים (לח ונשחיר מרוב משמוש ידים. ע"א) :לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו וכו' ,ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ,ועליו הכתוב אומר "טֹוב ַעִיִ ן הּוא ְיְ ֹב ָָֹרְך" (משלי בענין זה כדאי לציין מה שסיפר אדמו"ר הרה"ק רבי יצחק כב ,ט). מאמשינאוו זצ"ל בשם זקינו הגאון הקדוש בעל נפש חיה .כידוע, באותם הימים היה המנהג ברוב קהילות ישראל שלרב דמתא היו ומתאים להפליא ,שבאותן שורות אחרונות שבתורה נמצא הפסוק שני אתרוגים — אחד שהיה נותן לקהל לברך עליו ,והשני ,שהוא "ֲאֲ ֶׁשׁר ָעָׂשׂה ֹמֶֹׁשׁה ְלְ ֵעֵ יֵנֵ י ָּכּל ִיִ ְׂשָׂרָ ֵאֵל" – כי שם מכבדים את כל ישראל ההדור ביותר ,היה משייר לעצמו כדי שלא יתקלקל מרוב משמוש. להדר בכתיבת הספר תורה. אך הגאון בעל נפש חיה לא ראה מנהג זה בעין יפה ,והיה מקפיד ולפי זה יובן בטוב טעם הענין ,שתיכף אחר חג הסוכות מסיימים שיברכו הקהל דווקא על האתרוג ההדור שלו עצמו .ונימוקו עמו, לקרות פרשת וזאת הברכה ,שהיא חתימת התורה וכנגד כתיבת שאם אדם אינו יכול למסור את אתרוגו ההדור לאחרים ,הרי הוא אותיותיה האחרונות ,ששם ניכרת פעולת מנהג ישראל תורה מגלה שאינו בעלים גמורים עליו ,און עס פעלט אין די לכם — שחסר — שכל אחד מישראל נוטל חלק בהשלמת הספר וחתימתו .ואף לו בשלימות קניינו ובמהות ה"לכם" שבמצות האתרוג. שאותיות האחרונות אינן נאות ומיושרות כשאר הכתב ,מכל מקום זהו יפיה וזהו הדרה ,כיון שבאו ע"י מנהג ישראל בקיום מצוה זו או תיו ת מטושטש ות שבסי ום ה תורה באהבה ובחביבות. והנה אותו ענין עצמו מצינו ג"כ בכתיבת הפסוקים האחרונים ונמצא ,דכשם שכתב מרן החתם סופר זצ"ל בענין האתרוג ,שמה שבספר תורה ,שאע"פ שעל־ידי ריבוי הידיים הכותבות והמשלימות שנעשה מנומר וקלוף מעט ע"י משמוש הידיים אינו פגם אלא הודו את האותיות נשתנה יפיו החיצוני של הכתב ואינו אחיד כמהראשון והדרו ,כך הוא גם בחתימת התורה — שהאותיות האחרונות ,שאינן — מכל מקום זהו הודו והד
- Издание
- דרושים קדמונים
- Дата
- 26 сентября 2026 г.
- Страниц
- 12
Фрагмент текста
שנה ב גליון מז שנת תשפ״ז הכרבה תאז תשרפו תוכוסה גחל בעזהשי״ת דרושים נחמדים וקצרים מספרי קדמונים לחיות יותר ,גם כנגד האלף השביעי. לחג הסוכות עיר דוד (אות תצ) – להג"ר דוד לידא מקצת הספר נדפס על ידי המחבר שנת תמ"ג ,ובשלימותו שנת תע"ט על ידי נכדו ארבעת המינים מרמזים על השם השלם "ַאַ ָּתּה ַהַ ִחּלֹוָתָ ְלְ ַהַ ְְראֹות ֶאת ַעְבְ ְּדָךֶ ...אְעְּב ָָּרה ָּנּא ְוְ ֶא ְְרֶאה ֶאת ָהָ ָא ֶֶרץ" ההדס שבידו הוא המקור שמותר לשנות מפני (דברים ג ,כד-כה). דרכי שלום במדרש ,הובא בילקוט ראובני (פרשת ואתחנן)" :אתה החלות להראות "ּוְלְ ַקְחֶּתּ ם ָלָ ֶכֶ ם ַּבּ ּיֹום ָהָ ִִראׁשֹוןַ ...וַ ֲעַנַ ף ֵעֵ ץ ָעֹבֹת" (ויקרא כג ,מ). את עבדך" – ראשי תיבות ה'דס ל'ולב א'תרוג ע'רבה .וקשה ,מה ענין ארבעת המינים לתפילתו של משה שיכנס לארץ ישראל. איתא בגמרא דכתובות (יז ע"א) :אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר "כלה נאה ונראה ,בהקדם מה שאמרו שמשה היה תרומתו של עולם :שהעולם וחסודה" .ויש להתבונן ,למה דוקא בבד של הדס אמר "כלה נאה שית אלפי שנין ,ותרומה אחד מחמשים ,ואחד מחמשים בששת וחסודה". אלפים הוא ק"כ שנה – ולכך חי משה ק"כ שנה ולא יותר [עי' עמודיה שבעה עמוד הרביעי אות כא בשם האריז"ל]. ויש לתרץ ,דשנינו שם :כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים :כלה כמות שהיא; ובית הלל אומרים :כלה נאה…
Темы: shabbat_laws, kashrut, chassidus_hashkafa, holidays, health_mind, parsha_commentary