Об этом документе
שיח חסידים — Vayak'hel-Pekudei 5786
Выпуск: שיח חסידים — Vayak'hel-Pekudei 5786. Темы: shabbat_laws, holidays, parsha_commentary. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, пурим, песах, ханука, суккот, yom tov, פורים, פסח, חנוכה, סוכות, недельная глава, парша, parsha, פרשה. ונראה ,בהקדם מה שאמרו חז"ל (איכה הרה"ק ר' א_לימ_לך מגראדזיסק זי"ע לך שיבוא לפניך אחד ,כגון אברהם בן שרה שצריך לישועה ותתפלל מגזע קודש מחצבתו בעדו והשי"ת ישלח את ישועתו ,ואחר שגמרו השיחה ,נפרדו לשלום. בר"ח ניסן הוא יומא דהילולא של הרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק ולפלא ,שהיהודי הראשון שבא לפניו עם קוויטעל ,היה שמו אברהם בן זי"ע ,היה נינו של המגיד מקאזניץ זי"ע ,כי אביו היה הרה"ק ר' חיים שרה ,ובירך אותו. מאיר יחיאל ממאגלניצע זי"ע ,בן הצדיק ר' אבי עזרא זעליג ,חתן המגיד קריאת קוויטעל מקאזניץ זי"ע .כמו"כ היה נינו של הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק ,כי אביו ר' חיים מאיר יחיאל היה חתן הרה״ק ר׳ אלעזר מליזענסק ,בן הנועם כמו"כ ,סיפר כ"ק אזמו"ר זצללה"ה ,שהרה"ק מרוזין זי"ע קרא יחד אלימלך .ור' אלימלך מגראדזיסק עצמו ,היה חתן הרה"ק ר' ירחמיאל עמו קוויטעל אחד ,ואח"כ אמר ר' אלימלך דבשעה שקרא עמו את מפרשיסחא בן היהודי הק' זי"ע. הפתקא ,ראה ממש את החולה עם המטה .וסיים כ"ק אזמו"ר 'עס איז גיוועהן א גיטע רבי ,אין א גיטען תלמיד'( .כלומר ,הריזינער והגראדזיסקער). מה אנו מה חיינו... סעודת ר"ח באמשינאוו בספרו 'דברי אלימלך' מביא בשם אביו (הרה"ק ממאגלניצא) שאמר פעם ,כשעומד לעצמו הוא עדיין יכול לראות מעלות בעצמו ,אבל ר' אלימלך מגרודזיסק היה מגדולי אדמור"י פוילען ,והיה לו לערך כשמתבונן באבותיו הק' הוא עומד בבושה גדולה .ופירש בזה ,אשא עיני עשרת אלפים חסידים ,והי' נוהג לנסוע לאמשינאוו לסעודות ראש חודש אל ההרים (תהלים קכ״א) מלשון הורים ,אל האבות והצדיקים ,כלומר, אצל אדה"ז הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע - ,באמשינאוו הי' עריכת השלחן כאשר אני מסתכל באבותי הצדיקים הקדושים אשד בארץ המה ,אני בר"ח בשני הימים. שואל 'מאין יבוא עזרי' ,כי אין בי מתום ,וחושב איך אני יכול לעמוד אל ולעבדו בכל לבבכם נוכח פני ה' ,אך אני מתחזק והולך בזה שידעתי' ,עזרי מעם ה' ,עושה דרכו של ר' אלימלך זצ"ל הי' להאריך בתפילתו ,כי קאזניץ כידוע שמים וארץ' .שהקב"ה כבר בבריאת העולם קבע שיהיו צדיקים גדולים היה 'א פרום חדר' והיה מאריכים מאד בתפילתם ,וכן עשו תנועות ,והיה בבחינת 'שמים' ,אך גם מקבל תענוג מאלו שהם בבחינת 'ארץ' ,כמ"ש עבודה גדולה בעת תפילת 'נשמת' בשבת וכו' ,אך אא"ז מרן מהרי"ד לא ו
- Издание
- שיח חסידים
- Дата
- 13 марта 2026 г.
- Страниц
- 2
Темы: shabbat_laws, holidays, parsha_commentary