Об этом документе
5744-08 (2) ש"פ אמור תשד"מ-1
Выпуск: 5744-08 (2) ש"פ אמור תשד"מ-1. Темы: shabbat_laws, holidays. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, пурим, песах, ханука, суккот, yom tov, פורים, פסח, חנוכה, סוכות. .דרכו של הרמב״ם לפתוח כל ספר וספר בפסוק – היא בהתאם למ״ש הקדמה שספרו הוא ״משנה תורה ,לפי שהאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואח״כ קורא בזה ויודע ממנו תורה שבע״פ״. אמנם עפ״ז צריך להבין: הכוונה במ״ש ״אדם קורא בתורה שבכתב״ היא – לחמשה חומשי תורה ,כי בתורה שבכתב נכתבו מצוות התורה ,ובתורה שבע״פ – ״פירושה״ – נתבארו עניני המצוות ,ולכן ,״אדם קורא בתורה שבכתב תחלה״ – המצוות עצמן ,״ואח״כ קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה״ – ״פירושה״. ועפ״ז אינו מובן :מדוע פותח בפסוקים מנביאים וכתובים דוקא – היפך המפורש בהקדמתו שבין חמשה חומשי תורה ל״משנה תורה״ ,אין צורך בספר אחר?! והביאור בזה :דברי הנביאים )וכתובים( אינם הוספה על תורה שבכתב – כפס״ד הרמב״ם )בשיעור היומי( ״אין נביא רשאי לחדש דבר״ – כי אם פירוש וביאור לתורה ,היינו ,שכל דברי הנביאים כלולים בחמשה חומשי תורה ,ואח״כ באים בפירוש ובגילוי בדברי הנביאים. ונוסף לזה ישנו פירוש מפורט ומבואר עוד יותר – תורה שבעל פה ,״המצוה זו פירושה״ ,שבה מבואר הפירוש דכל עניני תורה שבכתב בארוכה ובפרטיות. ולכן :כאשר הרמב״ם כותב חיבור שיהא ״מקבץ לתורה שבעל פה כולה״ – מקדים לפתוח כל ספר בפסוק מדברי הנביאים ,מכיון שזהו הממוצע בין חמשה חומשי תורה לתורה שבעל פה ,להיותם חלק מתורה שבכתב מחד גיסא )שלכן נכתבו כל ספרי הנביאים– תורה שבכתב ,ולא כדברים שבע״פ שאי אתה רשאי לכותבם(, וביחד עם זה אינם ענין בפ״ע כי אם פירוש לחמשה חומשי תורה ,בדוגמת תושבע״פ, ״המצוה זו פירושה״. )התוועדויות תשמ״ד ח״ג עמ' (1645 _____ • _____ שיא תשד"מ בגליון רלה )ש״פ בחוקותי( כתב הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי: ויש להעיר ממ״ש בס' בארות נתן )בני ברק תש״מ( ע' מ' שהקשה במה שהרמב״ם בהל' חנוכה פ״ג ה״א וה״ב מקדים הלכותיו בסקירה קצרה מהסיפור של הנס ,מה שלא נמצא ברמב״ם אצל שאר המועדים ,גם לא דפורים? ומתרץ לפי מ״ש הרמב״ם בהקדמתו לספר היד ,דאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואח״כ קורא בזה ויודע ממנו תושבע״פ כולה ,ואי״צ לקרות ספר אחר ביניהם ,ולכן בנוגע לכל המועדים אי״צ הרמב״ם לבאר הנס ,כיון דיודעים כבר מתושב״כ ,ועד״ז הנס דפורים כתוב באחד מכתבי הקודש ,ובמילא כבר יודעו מתושב״כ ,ועד״ז הנס דפורים כתוב באחד מכתבי הקודש ,ובמילא כבר יודעו מתושב״כ ,ורק חנוכה שהנס לא כתוב בכתבי הקודש ,צריך הרמב״ם להביאו בספרו. וממשיך שם וז״ל :והנה בשנת תשל״ז הצעת
- Издание
- Агаот Ребе
- Страниц
- 5
Темы: shabbat_laws, holidays