Об этом документе

5725-03 (2) ש"פ וישלח תשכ"ה-6, ש"פ וארא תשכ"ז

Выпуск: 5725-03 (2) ש"פ וישלח תשכ"ה-6, ש"פ וארא תשכ"ז. Темы: не определены автоматически. ‫יו"ד שבט ה'תשפ"א – שבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר נשי"ד‬ ‫‪410‬‬ ‫הערות וביאורים מבית חיינו‬ ‫‪411‬‬ ‫לפנינו רשימה של שאלות המניחים על שיחת פ’ ויחי שנדפסה בלקו”ש ח”ה‪ ,‬בה‬ ‫מבאר הרבי את הרש”י על הפסוק "כי באפם הרגו איש” – שאינן חשובין אלא כאיש‬ ‫אחד‪ ,‬ומביא על כך ראיות מגדעון – שם נאמר "והכית את כולם כאיש”‪ -‬ומכך רואים‬ ‫שיש בין הנבראים גבורה כזו‪ .‬ומקריעת ים סוף – בו נאמר "סוס ורוכבו רמה בים”‬ ‫(לשון יחיד)‪ .‬והרבי מבאר באריכות את הצורך בב’ הוכחות אלו‪.‬‬ ‫כמו”כ שאלות משיחת פ’ וישלח תשכ”ה (נדפס בהוספות לח”ה)‪ ,‬בו מבאר הרבי‬ ‫כי טענתו של יעקב לא הייתה על עצם ההריגה של אנשי שכם‪ ,‬כי אם על כך שהרגו‬ ‫באפם דזה הביאם לכך שהרגו אותם במרמה‪.‬‬ ‫וזהו שהדגיש יעקב "כי באפם הרגו איש” – כאיש אחד שבזה באה לידי ביטוי‬ ‫טענתו‪ ,‬דהא כיון שהיו כולם חשובים כאיש אחד‪ ,‬לא הוצרכו להרגם במרמה ויכלו‬ ‫להרגם בגלוי‪.‬‬ ‫מובן דלשלימות הענין יש לעיין בשיחות עצמם‪.‬‬ ‫תוכן שו”ת זה נדפס כבר בתורת מנחם חמ”ח ע’ ‪ 427‬וכאן מתפרסמים (בפעם‬ ‫הראשונה) צילומי ההגהות והתשובות‪.‬‬ ‫*‬ ‫"שאלות‪ :‬א) מה מועיל רש”י במה שמוסיף תיבת "בגדעון”‪ .‬דלכאורה‪ ,‬אף שגדעון‬ ‫הכה אותם‪ ,‬ה”ז הי’ בכחו של הקב”ה ובאופן נסי‪ ,‬ומהי ההוכחה לנדו”ד?‬ ‫אחרי תיבת בגדעון כותב‪ :‬זה הי’ "בחרב איש ברעהו”‬ ‫אחרי התיבות בכוחו של הקב”ה כותב‪ :‬ילד זוכר (אפילו כשהגדול אומר כוחי‬ ‫ועוצם ידי) שברך בבוקר‪ :‬הנותן ליעף כח – ובכ”ז מרגיש שנפק”מ בין רבים ליחיד‪,‬‬ ‫לאחר התיבות "ומהי ההוכחה” כותב‪ :‬ג”כ היו בטוחים בכחו של זקן (לפי’ אחד)‬ ‫"ב) למה הוצרך רש”י להביא התיבות "רמה בים” – כתב‪ :‬מזה מוכח דלא קאי על‬ ‫פרעה‪ - ,‬כנ”ל –‬ ‫"ג) מהו כללות הפלא כ”כ ש”אינן חשובין אלא כאיש אחד” ‪ . .‬ומבואר ברמב”ם ורמב”ן” – על תיבת "ורמב”ן‬ ‫‪ .1‬היינו בשעה שחלף כאבם‪.‬‬ ‫יו"ד שבט ה'תשפ"א – שבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר נשי"ד‬ ‫‪412‬‬ ‫סימן סוגריים ומעל לתיבה סימן ??!‬ ‫לאחר התיבות "והוצרכו להרגם בגלוי” כותב‪ :‬יש לקשר ב’ פי’ אלו בב’ הפי’‬ ‫שבבטח (בהחלט מפני זכותו כו’ או רק יחסית מפני דכואבים)‪.‬‬ ‫על מה שכתבו "גם ממה שנאמר בשיחה הטעם מ”ש רש”י "אלו חמור ואנשי שכם”‬ ‫ומשמיט את "שכם” כי הריגת שכם היתה לא "באפם” רק לפי שהי’ מחוייב מיתה מצד‬ ‫גילוי עריות – מוכח לכאורה‪ ,‬שבשיחה זו ס”ל שחמור ואני שכם לא היו מחוייבים‬ ‫מיתה ע”ד הפשט‪”.‬‬ ‫הקיף כל הקטע בחצאי ריבוע‪.‬‬ ‫התיבות "ואנשי (שכם)” ו”הריגת (שכם)” נכתבו בשינוי אותיות ושינה‪.‬‬ ‫לאחר התיבות ע”ד הפשט” – הוסיף‪ :‬וגם בהלכה שתי דעות בזה כנ”ל‪.‬‬ ‫בסיום מקשים‪" :‬צריך ביאור לפי שיחה זו ‪ . :‬ה”ז לא כתוב כלל

Издание

Агаот Ребе

Страниц

3