Об этом документе
Steinsaltz Center — Sukkot 5781
Выпуск: Steinsaltz Center — Sukkot 5781. Темы: shabbat_laws, family_education, holidays, health_mind, parsha_commentary. Поисковые термины: шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה, воспитание, дети, семья, chinuch, family, חינוך, ילדים, משפחה, пурим, песах, ханука, суккот, yom tov. כדי לחבר את שתי הבחינות ,כדי לחבר את המעלה והמטה ,את החכמה והבינה ,אני עושה דברים של חכמה בתוך הרגשה ובתוך התייחסות של בינה .החלק הזה שלכאורה כולל בתוכו איזושהי סתירה ,הוא בעצם שייך לדרך אחרת של צירוף דברים .אותם דברים שאנו רואים אותם כמעט בתור בלתי אפשריים ,הם יכולים להצטרף ,אלא שהצירוף שלהם אינו טבעי 13 והוא דורש את עבודת האדם .אם אקח לדוגמה את שבת וחג ,חג הוא שמחה ,שבת היא מנוחה. בבחינה הזו התמצית של השבת היא השביתה ,החשיכה ,ה"אין" -זוהי שבת ,התמצית של השבת היא לא שאני עושה משהו אלא בעצם הדבר שאני לא עושה שום דבר ,השבת היא כל כולה בחינה של הקליטה הגדולה ,היא הבחינה של דבר שאין בו דברים ,לא מתרחשים דברים ,אני לא פועל בדברים אלא הדברים פועלים עלי ,אני כל כולי רק כלי לדבר ,שזוהי בחינת החכמה וזוהי הבחינה של קדושה, מנוחה וכו' .יחד עם זה אנו מצרפים לשבת -ולו גם מדברי סופרים -למשל את הקידוש .אנו מצרפים את היין ואת גילוי השמחה בתוך הענין של השבת ,ובכלל זה דבר כמו עונג שבת .עונג שבת אינו מן התורה ,עונג שבת הוא מצווה מדברי חכמים .מן התורה יש רק מצות שביתה בשבת ,וזה ההסבר הפשוט מדוע אין דוחים את יום הכיפורים שחל בשבת ,שאר הצומות שחלים בשבת דוחים ,מפני שיש מצווה של עונג שבת שהיא אמנם מצוה מדברי הנביאים ,אבל גם הצומות הם מדברי הנביאים ולכן השבת דוחה את הצומות .אמנם בודאי יש ביום הכיפורים אלמנט של '"תענו את נפשותיכם", אבל הוא אינו מבטל את השבת מהתורה ,משום שהשבת מהתורה היא ה"שבתון" ,ומהצד הזה השבתון ויום הכיפורים יכולים להיות בכפיפה אחת .דיברו הרבה על האם אפשר לקיים מצות עונג שבת ביום הכיפורים ,מפני שיום הכיפורים הוא לא יום של עונג אלא בצד אחד שלו הוא יום של עינוי. הצירוף הזה הוא חלק מהענין של "וקראת לשבת עונג" ,וכמו שהסבירו את זה שאני צריך לקרוא את העונג מפני שהוא אינו נמצא כאן ,אלא אני צריך לקרוא לו לבוא ,הרי זה משום שאני מצרף את השמחה -את בחינת הבינה -אל בחינת החכמה. (וגם לכן היו מנסכין המים בשעת ניסוך היין כמו שכתוב בהרמב"ם סוף הלכות תמידין ומוספין .וזהו גם כן ענין הנזכר בזהר על פסוק "ויבא לו יין וישת" -דארמי מיא בההוא יין =שהוא הכניס מים באותו היין .אגב ,המנהג הזה לא קיים בהרבה מקומות ,אבל מקומות
- Издание
- Steinsaltz Center
- Дата
- 20 сентября 2021 г.
- Страниц
- 20
Темы: shabbat_laws, family_education, holidays, health_mind, parsha_commentary