Об этом документе

5744-10 (5) ש"פ פנחס תשד"מ-2

Выпуск: 5744-10 (5) ש"פ פנחס תשד"מ-2. Темы: не определены автоматически. .‬‬ ‫ומת ונפלה לפני אחיו ויש בו אותו מו שהי' בבעלה יכולה היא לומר לאחי הייתי‬ ‫יכולה לקבל ול איני יכולה לקבל ויחלו וית כתובה‪ ,‬וראה בני לבני שלו על‬ ‫ישראל"‪ .‬ומבאר הרבי‪ ,‬דבהבאת הפסוק )"וראה בני גו'"( מרמז הרמב" פרט נוס‬ ‫בההלכה‪ ,‬דהנה לעיל פסק הרמב" )פט"ו הט"ו( "האשה שבאה לב"ד ואמרה בעלי אינו‬ ‫יכול לשמש ‪ . .‬ואח"כ תתבעי‪ ,‬ומגלגלי עמה בדבר זה ואי כופי אותה לישב‬ ‫ולא דני אותה כדי המורדת אלא מאריכי בדבר זה עד שיעשו פשרה"‪.‬‬ ‫ועפ"ז צלה"ב‪ ,‬למה אי משתדלי ג בנדו"ד לשכנע את האשה להנשא ליבמתה‪.‬‬ ‫והרבי מתר‪ ,‬דאה"נ‪ ,‬שמשתדלי לשכנעה לדור עמו‪ ,‬וזה מרמז הרמב" בהבאת הפסוק‬ ‫"וראה בני וגו'"‪ ,‬שאכ יש להשתדל לשכנעה לדור עמו‪ ,‬עי"ז שמסבירי לה שעי"ז יהי'‬ ‫"וראה בני לבני"‪ ,‬ובמילא  "שלו על ישראל"‪.‬‬ ‫והקשה הנ"ל מתוס' יבמות סה‪ ,‬ב )ד"ה כי הא(‪ ,‬וש‪ ,‬דהדי ד"השמי ביני לבינ"‬ ‫)שהאשה טוענת כי הבעל אינו יכול לשמש שימוש המוליד כו'( הוא רק היכא שהבעל‬ ‫מכחיש‪ ,‬דאזי אמרינ שיעשו "דר בקשה"‪" ,‬יבקשו הימנו שיפטרנה בגט כראוי ואי‬ ‫מכריחי אותו" )נדרי צ‪ ,‬ב ובפרש"י(‪ .‬אבל א הבעל מודה שאי לו גבורת אנשי‪ ,‬ית‬ ‫גט וכתובה מיד‪ .‬וא"כ מכיו שבריח הפה אי היב מכחיש אותה שהרי הכל מרגישי‬ ‫את הריח‪ ,‬אמאי יעשו "דר בקשה" )ובהערתו דילי' מסביר שהרמב" חולק בזה על‬ ‫התוס'(‪.‬‬ ‫וע"ז זכינו למענת הרבי‪ ,‬שציי בכוכב בצד ההערה לד נפרד שאותו חיבר ע"י סיכות‬ ‫משרדיות ][ לד ההערה )שהוחזר להמערכת(‪ ,‬ובו מחלק בי הבקשה בנדו"ד ובמקרה‬ ‫ד"השמי ביני לבינ"‪ ,‬ותוכ החילוק הוא‪ ,‬דהת הבקשה היא בגלל שיתכ שאי היא‬ ‫צודקת כלל בטענתה )כיו שהוא דבר שאינו גלוי רק "ביני לבינ"(‪ ,‬ולכ ‪ ,‬במקרא שג‬ ‫הבעל מודה לכ ואי כא ספק א היא צודקת  לא שיי "דר בקשה"‪ ,‬והבעל צרי‬ ‫÷‪êéúøåúá åðéðéò øàäå õáå‬‬ ‫‪ãø‬‬ ‫לית גט וכתובה‪ .‬משא"כ בנדו זה )ריח הפה שביב(‪ ,‬הרי הבקשה היא שלמרות אשר‬ ‫ברור שיש לו ליב ריח הפה )ואי כא ספק א יש בו מו זה(‪ ,‬מכל מקו אולי תוכל‬ ‫)האשה הזקוקה ליב( לקבל את הריח‪ ,‬כמו שקיבלה את הריח של בעלה )שמת(‪.‬‬ ‫כאשר קיבלה המערכת את המענה‪ ,‬כתבה פתק אל הרבי בצירו מענה הרבי בתוספת‬ ‫ביאור  בכדי להדפיסו בגליו שלאחריו‪.‬‬ ‫במכתב הוסיפו תירו מדיל להקושיא הנ"ל )בי שיטת התוס' וביאור הרבי‬ ‫בשיטת הרמב"(‪ ,‬כי הת כאשר הבעל הודה שאי לו גבורת אנשי‪ ,‬הרי אינו יכול‬ ‫לקיי לה מצות עונה‪ ,‬ולכ צרי לית גט‪ .‬ולכ אי לדמות למומי שבנדו"ד‪ ,‬שיתכ אשר‬ ‫ג א הבעל מודה יש לעשות "דר בקשה"‪ .‬ונסתפקו‪ ,‬דאולי ג זה נרמז במענתו של‬ ‫הרבי‪.‬‬ ‫בצירו לזה‪ ,‬רצתה המערכת להוסי ביא

Издание

Агаот Ребе

Страниц

4