Об этом документе

5723-11 ש"פ עקב כ"ף מנ"א תשכ"ג-2

Выпуск: 5723-11 ש"פ עקב כ"ף מנ"א תשכ"ג-2. Темы: не определены автоматически. ‫יום הבהיר ט"ו בסיון ה'תשע"ב‬ ‫‪00‬‬ ‫תצלומי הגהות לשיחות‪-‬קודש‬ ‫הגהות כ"ק אדמו"ר לשיחותיו הק' בשנים תשמ"ו‪-‬תשמ"ז‬ ‫מבוא‬ ‫בשנים האחרונות הולכים ומתגלים – תודה לא‪-‬ל – אוצרות מ"גנזי המלך"‪ ,‬הלא הם כתבי חידושי תורה והוראות‬ ‫והדרכות בעבודת ה' ובכל תחומי החיים‪ ,‬מאת כ"ק אדמו"ר‪ .‬דומה‪ ,‬כי לעת הזאת‪ ,‬בה נדמה לעיני בשר החומריות כי‬ ‫"לרגע קטון עזבתיך" חלילה – מראה לנו אבינו רוענו בזה "פנים שוחקות"‪ ,‬ללמדנו כי "לא עזב הרועה צאן מרעיתו"‪.‬‬ ‫בתוך 'אוצרות' אלו‪ ,‬תופסים מקום של כבוד תצלומי כתבי יד קודש של הרבי‪ ,‬שהולכים ונחשפים‪ ,‬בחלקם הגדול‬ ‫בקונטרסי ה'תשורות' השונים‪ .‬אכן‪ ,‬המתבונן יווכח שבעוד מענות ומכתבי קודש מתפרסמים לרוב‪ ,‬כמו גם חידושי תורה‬ ‫וכתבים שונים (בראשם מחברות ה'רשימות' שנתגלו דוקא בתקופה זו) – הרי שחלק הארי של תצלומי אלפי ההגהות‬ ‫לשיחות ומאמרים שנדפסו – לא שזפתן עין‪.‬‬ ‫אין לכחד‪ ,‬כי "רבים וטובים" סבורים כי אין צורך בדבר ואין זה מן הראוי לפרסם את ההגהות הללו‪ ,‬באשר בא פתגם‬ ‫המלך בספר ונחתום בטבעת המלך‪ ,‬ואין אחר המלך כלום‪ ,‬ומה יתן ומה יוסיף פירסום ההגהות‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬דעת לנבון נקל‪ ,‬שכמה וכמה מעלות טובות בדבר‪ ,‬שכן אף אילו נאמר שלרובא דאינשי טוב יהי' אם ילמדו את‬ ‫המאמרים והשיחות כשלעצמם ולו למיגרס בעלמא‪ ,‬אך הלא פירסום הגהות אלו יוכל להוסיף רבות לתופסי תורה‬ ‫המעיינים ומתעמקים ומדקדקים להבין מוצא פי רבינו לאשורו ולעמקו‪.‬‬ ‫ואף שהדברים מחוורים וברורים מסברא‪ ,‬כדי לסבר את האוזן‪ ,‬נביא להלן דוגמא המוכיחה שלעיתים‪ ,‬בראיית עלי‬ ‫ההגהה‪ ,‬ניתן להבין פרטים‪ ,‬שבלימוד מתוך הספר היה קשה להעלותם על הדעת‪:‬‬ ‫במאמר דרוש‪-‬המתחיל "ויענך וירעיבך ויאכילך" תשכ"ג (סה"מ מלוקט‬ ‫(החדש) חלק ד' ע' ‪ 251‬ואילך)‪ ,‬כותב (בסעיף ב')‪" :‬ובעומק יותר יש לומר‬ ‫דמ"ש במדרש שהמן הוא מאכל רעבון‪ ,‬הכוונה בזה היא (לא רק‬ ‫שהמן פועל אינו שולל רעבון באדם האוכלו‪ ,‬אלא גם) שהמן עצמו הוא מאכל רעבון"‪ .‬והנה‬ ‫הניסוח "פועל אינו שולל רעבון" מתמיה ולא ברור‪ ,‬אך בעיון בצילום עלי ההגהה (שנדפס‬ ‫בריש חלק ד' של סה"מ מלוקט החדש) ניתן להבחין שתיבות "אינו שולל" נוספו (בשני‬ ‫מקומות) ע"י אדמו"ר בהגהתו‪.‬‬ ‫המניחים דייקו מתוספת לשונית זו‪ ,‬כי מדובר בשני ענינים שונים ברעבון‪ ,‬שהמן לא שלל רעבון (גשמי) של האדם‪ ,‬שכן לא‬ ‫הי' באופן ד"פת בסלו" כדרשת חז"ל עה"פ "וירעיבך"‪ ,‬ויתרה מזו – שהמן פעל רעבון (רוחני) באדם האוכלו‪ ,‬להיותו לחם‬ ‫שמימי‪ .‬ועל כן‪ ,‬הציעו לשנות סדר הבאת הדברים‪ ,‬מן הקל אל הכבד‪ .‬כ"ק אדמו"ר הסכים לפירוש זה בכוונת דבריו‪,‬‬ ‫והבהיר שסו"ס לא ברור איזה מהם נעשה קודם ע"י

Издание

Агаот Ребе

Страниц

2