Skip to main content
.

Об этом документе

תמצית העמוד גפ"ת — sukkos tamtzis hasamud gemura tosfos lashon kodesh 5787

Выпуск: תמצית העמוד גפ"ת — sukkos tamtzis hasamud gemura tosfos lashon kodesh 5787. Темы: wigs_headcovering, shabbat_laws, kashrut, holidays, health_mind, parsha_commentary. Поисковые термины: парик, парики, косынка, покрытие головы, wig, wigs, head covering, sheitel, tichel, פאה, פאות, כיסוי ראש, מטפחת, шаббат, законы шаббата, melacha, hilchot shabbat, שבת, הלכות שבת, מלאכה. ‫ע‬ ‫גליון ‪ | 36‬יומא ס"ה‪ :‬עד פ‪ | .‬תשרי ה'תשפ"ז‬ ‫לרבי יהודה גם לכהנים יש כפרה בשעיר המשתלח‪,‬‬ ‫ואם נתעברה יכול המוכר לגאול י"ג חודש‪ ,‬א"כ הכא‬ ‫פר ושעיר של יום הכיפורים שאבדו‬ ‫לר' ירמיה מתני' דלא כר"י מדלא קאמר עם קדושיך‪,‬‬ ‫ודאי עברה שנתה‪ ,‬ולרבי שהכונה לשס"ה יום כמנין‬ ‫שקלים שנגנבו או אבדו‪ -‬בני העיר ששלחו‬ ‫ולאביי קאי אף לר"י דהכהנים בכלל עמך ישראל‪.‬‬ ‫ימות החמה אפילו אם עיברו את השנה‪ ,‬שזה י"א יום יותר מי"ב‬ ‫שקליהם לירושלים ע"י שליח ונגנבו או שנאבדו‪ ,‬אם‬ ‫מי היה מוליך את השעיר לעזאזל‪ -‬מסרו למי שהיה‬ ‫חודש‪ ,‬וגזרו אף באופן שלא עברו שס"ה יום כמנין‬ ‫נתרמה התרומה לפני שנודע שאבדו נשבעים השלוחים‬ ‫מוליכו‪ ,‬הכל כשרים להוליכו דכתיב "איש" להכשיר‬ ‫ימות החמה כגון אם הקדישו ביום השמיני ללידתו)‪ ,‬ובפר‬ ‫שבועת השומרים לגזברים כיון שההפסד הוא להקדש‪ ,‬דכיון‬ ‫גזרו אטו שעיר‪ ,‬דאין לומר שימות משום גזירה‪ ,‬ואף‬ ‫את הזר (וקמ"ל דלא נימא דכיון דכתיב ביה כפרה‬ ‫שתורמים על האבוד שלא נודע‪ ,‬אין הבעלים חייבים להביא‬ ‫שפר יותר מבן שלש פסול לחכמים‪ ,‬ולריה"ג עד בן שתים‪ ,‬מ"מ‬ ‫שקלים אחרים‪( ,‬והא דתניא תורמין על האבוד ועל הגבוי‪,‬‬ ‫צריך דווקא כהן)‪ ,‬אלא שעשו הכהנים גדולים קבע‬ ‫אין זה סיבה שימותו‪ ,‬דאפשר שבפר אין הלכה שדינו למיתה בגיל‬ ‫לרש"י (ב"מ נ"ח) הכונה אבוד שבא ליד שליח ואבד ולא נודע‬ ‫ולא היו מניחים את ישראל להוליכו‪ ,‬ולרש"י בי"ד של‬ ‫שלש‪ .‬אי נמי אתיא כר"מ שגם בן ארבע וחמש כשר‪ .‬תוד"ה‬ ‫לבעלים קודם התרומה‪ ,‬ועל הגבוי ביד שליח ולא אבד‪ .‬והתוס'‬ ‫כהנים הרגילו לעשות שהכהנים יוליכו אותו בקביעות ולא ישראל‪.‬‬ ‫משום)‪ ,‬ועוד שהרי חטאת שעברה שנתה רועה ואינה‬ ‫(ד"ה נשבעים) מבארים שאבוד היינו שהגיע ללשכה ונאבד‬ ‫אמר רבי יוסי מעשה והוליכו ערסלא וישראל היה‪.‬‬ ‫מתה‪.‬‬ ‫לפני שנתרמה התרומה‪ ,‬ועל הגבוי היינו שבשעת התרומה היה‬ ‫ביד שליח‪ ,‬אפילו אם סופו שנאבד‪ ,‬ועל העתיד שיגבות היינו‬ ‫ס"ו‪ .‬למסקנה טעמא דר"י משום שחוששים לתקלה דיני שילוח השעיר לעזאזל‪-‬‬ ‫שלא נתנו עדיין לשליח)‪ ,‬ואם לא נתרמה התרומה‬ ‫שיבוא להקריבה‪( ,‬כדמצינו חשש תקלה שבזמן הזה‬ ‫ס"ו‪ :‬צריך לזמן את משלח השעיר מאתמול דכתיב‬ ‫נשבעים לבני העיר‪ ,‬ובני העיר מביאים שקלים‬ ‫אין מקדישים שום דבר‪ ,‬דסתם הקדש לבדק

Издание
תמצית העמוד גפ"ת
Дата
26 сентября 2026 г.
Страниц
8

Фрагмент текста

ע גליון | 36יומא ס"ה :עד פ | .תשרי ה'תשפ"ז לרבי יהודה גם לכהנים יש כפרה בשעיר המשתלח, ואם נתעברה יכול המוכר לגאול י"ג חודש ,א"כ הכא פר ושעיר של יום הכיפורים שאבדו לר' ירמיה מתני' דלא כר"י מדלא קאמר עם קדושיך, ודאי עברה שנתה ,ולרבי שהכונה לשס"ה יום כמנין שקלים שנגנבו או אבדו -בני העיר ששלחו ולאביי קאי אף לר"י דהכהנים בכלל עמך ישראל. ימות החמה אפילו אם עיברו את השנה ,שזה י"א יום יותר מי"ב שקליהם לירושלים ע"י שליח ונגנבו או שנאבדו ,אם מי היה מוליך את השעיר לעזאזל -מסרו למי שהיה חודש ,וגזרו אף באופן שלא עברו שס"ה יום כמנין נתרמה התרומה לפני שנודע שאבדו נשבעים השלוחים מוליכו ,הכל כשרים להוליכו דכתיב "איש" להכשיר ימות החמה כגון אם הקדישו ביום השמיני ללידתו) ,ובפר שבועת השומרים לגזברים כיון שההפסד הוא להקדש ,דכיון גזרו אטו שעיר ,דאין לומר שימות משום גזירה ,ואף את הזר (וקמ"ל דלא נימא דכיון דכתיב ביה כפרה שתורמים על האבוד שלא נודע ,אין הבעלים חייבים להביא שפר יותר מבן שלש פסול לחכמים ,ולריה"ג עד בן שתים ,מ"מ שקלים אחרים( ,והא דתניא תורמין על האבוד ועל הגבוי, צריך דווקא כהן) ,אלא שעשו הכהנים גדולים קבע אין זה סיבה שימותו ,דאפשר שבפר אין הלכה שדינו למיתה בגיל לרש"י (ב"מ נ"ח) הכונה אבוד שבא ליד שליח ואבד ולא נודע ולא היו מניחים את ישראל להוליכו ,ולרש"י בי"ד של שלש .אי נמי אתיא כר"מ שגם בן…

Темы: wigs_headcovering, shabbat_laws, kashrut, holidays, health_mind, parsha_commentary