כיצד מבחין הרמב"ם בין פיתוי לאונס בהלכות אלו?
הרמב"ם מגדיר פיתוי כביאה לרצונה ואונס כביאה בעל כורחה. במסגרת הדין המתוארת, בשדה חזקתה אנוסה ובעיר חזקתה מפותה משום שלא זעקה, עד שיעידו עדים אחרת; איום במוות מובא כדוגמה לאונס המסביר מדוע לא זעקה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«מְפַתֶּה לִרְצוֹנָהּ»
- מחבר
- רמב"ם
- מקור
- חתת פלוס — חתת פלוס — עלוני חב''ד; קובץ לימוד חתת דברים 122 — Devorim 5783, עמ׳ 15
- פרשה
- דברים