כיצד המהר״ל מסביר את מאמר חז״ל שבעוון נדרים בנים מתים?
בפירוש המהר״ל המובא כאן, הדיבור והבנים הם שני סוגים של תולדות האדם. כשאדם אינו מקיים את נדרו, אין קיום לדיבור שהוליד, והעונש המקביל מתואר כפגיעה בקיום תולדותיו. זהו ביאור למאמר חז״ל על פי העיקרון של מידה כנגד מידה.
ציטוט מהמקור«וכאשר אין קיום לתולדות האדם הוא הדיבור ,אין קיום גם כן לתולדת שלו בנים ממש»
- מחבר
- המהר"ל
- מקור
- אספקלריה — אספקלריה — [2032]אספקלריא מטות - מסעי — Matos-Massei 5783, עמ׳ 11
- פרשה
- מטות