כיצד מוסברת תשובת המלך לבאטי: ״אידכר מאי עבדת באורתא״?
בשיחה מוצע שהסכין נאסרה מחמת בליעת בישולי נכרים ולא מחמת מאכלים שאינם כשרים: בבית המלך היו סכינים מיוחדות לפירות, ששימשו גם לפירות מבושלים. לפי תוספות, באטי היה מותר בנכרית, ולכן לא חל עליו גם הסייג שנועד למנוע קשר כזה — איסור בישולי נכרים. מצב זה שונה ממקרה שבו איסור החתנות עצמו קיים, ורק אין חשש לעבור עליו בנסיבות מסוימות. לפי שיטת רש״י, המלך סבר שאין צורך לשמור על באטי מפני הסייג כאשר אינו נזהר באיסור עצמו; הדברים מוצגים כסברתו של המלך.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«הרי איסור החתנות אינו»
- מחבר
- Rebe
- מקור
- פרויקט ליקוטי שיחות (ספרדית) — Projecto Likutei Sijot — m vol xix sija 5 vol xxiv sija i — Devorim 5783, עמ׳ 13
- פרשה
- דברים