למה התורה מתארת את היציאה ממצרים כמסעות רבים, אם בני ישראל יצאו ממנה כבר במסע הראשון?
כבר אחרי המסע הראשון היו בני ישראל מחוץ למצרים, אך עדיין לא הגיעו למנוחה ולשלווה של ארץ הקודש. השם מצרים מצביע על מגבלות, ובהן מגבלות רוחניות המונעות מהאדם להתמסר לגמרי לתורה ולמצוות. לכן כל אחד מארבעים ושניים המסעות ביטא השתחררות ממגבלה נוספת בעבודת ה׳ ועלייה למדרגה גבוהה יותר. גם מי שנמצא במדרגה נמוכה מאוד יכול לצאת ממנה באמצעות מאמץ קטן אך מתמיד. הלקח המעשי הוא לא להסתפק בהישגים שכבר הושגו, אלא להמשיך לצמוח בכל יום, להתגבר על מכשולים חדשים ולהתקדם לקראת הגאולה השלמה.
ציטוט מהמקור«Portanto, cada viagem das 42 representou uma nova saída do Egito.»
- מחבר
- Rebe — לקוטי שיחות חלק ב׳
- מקור
- מעיין חי — Maayan Chay — מעיין חי פורטוגזית מטות מסעי — Matos-Massei 5783, עמ׳ 1
- פרשה
- מטות