מדוע דוגמה אישית של דובר אינה מוכיחה כשלעצמה שהמעשה שהוא ממליץ עליו מותר?
רבי שבתי יודלביץ מספר על אדם שנחשד באכילה ביום כיפור והציע לשתות חלב כ"הוכחה" שלא אכל בשר קודם לכן. הסיפור מראה שנכונות לעבור איסור נוסף אינה מוכיחה שהאיסור הראשון לא נעשה. באמצעותו הוא דוחה את טענת הדובר שתמך בגיוס בנות והביא ראיה משירות בנותיו, ומעמיד מולה את איסור גדולי ישראל שנשלח למסור.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«אין להביא ראיה מהנהגתו שלו להיתר או לאיסור!»
- מחבר
- רבי שבתי יודלביץ
- מקור
- מדשן ביתך — [2796]מדשן ביתך מטות - מסעי — Matos-Massei 5783, עמ׳ 11
- פרשה
- מטות