מדוע הרמב״ן אינו מקבל את ההסבר שהחטא במי מריבה היה כעסו של משה?
הרמב״ן טוען שהלשון על החיסרון בקידוש ה׳ מצביעה על פגם בעצם הופעת הנס, ולא רק על רושם מוטעה בדבר כעסו של ה׳. נוסף על כך, הכתוב אינו אומר במפורש שמשה כעס, ודבריו יכולים להתפרש כתוכחה. ההסבר גם אינו מבאר את עונשו של אהרן, שלא כעס, או מדוע כעסו של משה במקרה אחר לא גרר עונש דומה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«און דאס זאגן שִ מְ עו נָ א הַ מ ִֹרים איז א וועג פון זאגן מוסר»
- מחבר
- רמב"ן
- מקור
- Ramban in Yiddish — Ramban in Yiddish — 33 א שטיקעלע רמבן - חקת — Chukas-Balak 5783, עמ׳ 4
- פרשה
- חקת