כיצד אפשר להבחין בין ענווה אמיתית לבין דיבורי ענווה בתפילה?
בסיפור אדם בכה בתפילה כשביקש שנפשו תהיה כעפר, אך מחה כאשר אדם אחר קיבל עלייה מכובדת לתורה. הלקח הוא שהכרה באפסות האדם לפני ה' עדיין אינה מוכיחה ענווה כלפי בני אדם. מעלתו של משה הייתה שנהג בענווה אפילו כלפי החולקים והמתלוננים עליו.
ציטוט מהמקור«שהיה יכול להתגאות עליהם ולא עשה כן, לכן דוקא עליו נאמר שהיה "עניו מכל אדם".»
- מחבר
- המאיר אור
- מקור
- אגישמאקע ווארט — אגישמאקע ווארט — אגישמקע ווראט פרשת בהעלותך תשפ''ג — Behaalotcha 5783, עמ׳ 3
- פרשה
- בהעלותך