מדוע בשולחן ובמזבח הזהב נאמר ״ושמו את בדיו״, ואילו בארון ובמזבח הנחושת נאמר ״ושמו בדיו״?
בפרסום מובאים כמה הסברים: לפי ט״ב, בדי הארון ומזבח הנחושת היו ניכרים במראם, ואילו בדי השולחן ומזבח הזהב היו דומים ונדרשה בהם הדגשה נוספת; בעה״ט קושר את המילה ״את״ לבתים לבדים, ופרדס רימונים רואה בה רמז לתורה מא׳ ועד ת׳ ולתלות הפרנסה בתורה. לפי הסבר המבוסס על הרמב״ן, המהרי״ל דיסקין והרדב״ז, בדי הארון ומזבח הנחושת כבר היו במקומם והיה צורך רק לסדרם. גנת אגוז ולמסבר קראי מסבירים שלבדים הללו הייתה חשיבות עצמית, והסבר נוסף תולה את ההבדל בחשיבותן העצמית של הטבעות, לעומת טבעות השולחן ומזבח הזהב ששימשו רק בתים לבדים. ר׳ משה יפה'ן קושר זאת לכך שבדי הארון ומזבח הנחושת היו חלק מהכלים ונשארו בהם, ומציע להסביר זאת בייעודם המתמשך לנשיאה או במעמד המיוחד של מקומם במשכן.
ציטוט מהמקור«היכן שנאמר שהיו 'בתים לבדים' שם כתוב ושמו את בדיו לרבות את הבתים לבדים.»
- מחבר
- Редакция «טמונה בפרשה»
- מקור
- טמונה בפרשה — טמונה בפרשה — Bamidbar 5783, עמ׳ 1
- פרשה
- במדבר