מדוע פעולה באחת היבמות פוטרת לפעמים את צרתה ולפעמים אינה פוטרת?
הטקסט תולה את פטור הצרה בשוויון הקניין: בשתי יתומות קטנות או בשתי חרשות, פעולה באחת פוטרת את צרתה. בקטנה וחרשת אין קניינן שווה, ולכן ביאת אחת אינה פוטרת את האחרת. לפי ביאור הירושלמי המובא, החרשת קנויה מספק והקטנה קנויה ומשוירת.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«אין ביאת א' מהן פוטרת צרתה דחרשת הוי ספק וקטנה קנויה ומשוירת»
- מחבר
- Редакция «ירושלמי לישנא קלילא»
- מקור
- ירושלמי לישנא קלילא — ירושלמי לישנא קלילא — Noach 5787, עמ׳ 6
- פרשה
- נח