איזה לקח מובא על הריגת ילדים מחשש שיעבירו אותם על דתם?
בסיפור המובא מדעת זקנים, רב אחד הרג ילדים בשעת השמד מחשש שיעבירו אותם על דתם, ורב אחר גינה אותו וקרא לו רוצח. לבסוף בטלה הגזרה, והטקסט מדגיש שהילדים היו יכולים להינצל. הסיפור מצביע על חומרת המעשה שנעשה מתוך חשש מפני העתיד.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ואח"כ נתבטלה הגזירה ואם לא היה שוחט אותם התינוקות היו ניצולים.»
- מחבר
- דעת זקנים
- מקור
- אמונת חיים — אמונת חיים — Noach 5787, עמ׳ 3
- פרשה
- נח